אקטואליה בפרשה לקראת שבת חג הסוכות תשפ"ד - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ג באייר ה׳תשפ״ד | 21/05/2024
פרשת השבוע

אקטואליה בפרשה לקראת שבת חג הסוכות תשפ”ד

י״ד בתשרי ה׳תשפ״ד (ספטמבר 29, 2023)

אקטואליה בפרשה לקראת שבת חג הסוכות תשפ”ד

הערב נתכנס כולנו תחת כנפי השכינה “בצלא דמיהמנותא” ונזכור שהבית החומרי שלנו, נשען על הסוכה הרוחנית – ולא להיפך.

כי על מה כל הויכוח? על מה אנחנו רבים פה? ועל מה בעצם רבה היום כל האנושות.

המריבה היא בשאלה מי הוא המלך, מי המולך כאן – א-לוהים או האדם.

מה נשען על מה.

יובל נח הררי – “פילוסוף” המדמים עצמם למלכי העולם – טוען שרוב בני האדם הפכו למיותרים – כי הרובוטים והבינה המלאכותית מחליפים אותם. “צריך לתת להם סמים ומשחקי מחשב” עד שיעלמו…

זו תמצית החשיבה הפרוגרסיבית המדמה להחליף את האל בטכנולוגיה יציר האדם.

“נעשה לנו שם” – אנחנו האלוהים, אמרו בוני מגדל בבל, מקדש האדם “עיר ומגדל וראשו בשמים”.

אבל אנו היהודים יודעים שה’ הוא הא-לוהים – “ועשו לי מקדש” – נאמר – לי ולא להם – “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”.

כשאנו עוזבים את הבית, את מעשה ידינו הטכנולוגיות להתפאר, ויוצאים אל הסוכה הפשוטה והסכך הפשוט שאינו מחובר לקרקע, ורואים מבעדו את הכוכבים, ובמשך שלושה ימים – אנו תחת כנפי השכינה – ומכאן, מן הסוכה עולים לרגל לביתו בירושלים – אנחנו מבשרים כעם, לאנושות כולה: ה’ הוא המלך וזוכים לארץ ישראל.

כי הבית הלאומי שלנו, כמו הבית הפרטי, חוסה כולו בצל השכינה. מה שהופך אותנו לעם אינו החיבור לקרקע – לא “בארץ ישראל קם העם היהודי” כפי שטוענת מגילת העצמאות, כפי שאכן קמים שאר העמים. עם ישראל קם מתוך הברית עם אלוהיו – הברית במתן תורה בסיני, הברית שהתחדשה במעמד הברכה והקללה בשכם, והברית המתחדשת מדי שבע שנים במוצאי שנת השמיטה, בחג הסוכות, במעמד הקהל (קוהלת) כשמלך ישראל עומד בחצר המקדש וקורא לכל העם את ספר דברים – ספר נאומי הברית הגדולים של משה רבינו. מתוך קיום הברית הזו אנו זוכים לארץ ישראל. לא מתוך כוחנו ועוצם ידנו. לא בזכות המטוסים ולא בזכות הטכנולוגיה. כל אלה, חשובים ככל שיהיו, לא יואילו אם הבית הלאומי לא יישען על הסוכה.
ואולם כשהבית הלאומי חוסה תחת כנפי השכינה אנו זוכים לארץ כולה כפי שהראה ה’ למשה קודם שנפרד מאיתנו סוף ספר דברים:


דברים לד


א וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ ה’ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד עַד-דָּן. ב וְאֵת כָּל-נַפְתָּלִי וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. ג וְאֶת-הַנֶּגֶב וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד-צֹעַר. ד וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר.

חג שמח!

שתף את הפוסט:

1 תגובה

השאר תגובה