לב יהודי

ראש הממשלה הכחיש מכל וכל את דבר קיומו של נספח סודי להסכם עם החמאס. איש לא הבין את הצורך בפקחי ראשות שמורות הטבע שהצטרפו מעתה אל המאבטחים בבתי הקפה ובתחנות האוטובוס. שמועות עקשניות דיברו על חיידק אלים במיוחד החודר באמצעות ציפורים נדירות אל מקומות הבילוי. כך או אחרת – הורגלו אזרחי ישראל לעבור בדיקה כפולה בכניסה לכל מקום ציבורי. אחת של המאבטח, ואחת של פקח הטבע. בתוך זמן קצר הצטרפה לזוג השומרים בכניסה לכל בית קפה, שומרת שלישית – קצינת משטרה המתמחה בטיפול בנפגעות תקיפה מינית. גם גזירה זו נראתה מוזרה בתחילה, אבל נוכח גל התקיפות – לך תדע… מה לא עושים בשביל בטחון האזרחים, כל הכבוד לממשלה.

כשסוף סוף התבצעה העסקה, והשבויים חזרו אל חיק משפחותיהם, שטף גל שמחה את המדינה. שוב ושוב שודרו התמונות והעם כולו התאחד באותם רגעי אושר. אפילו הפופולאריות של ראש הממשלה הראתה סימני התאוששות.

אלא שאז הגיע שלב שחרור המחבלים. המראה המוכר של טורי האוטובוסים החדישים ובתוכם לוחמי החופש הפלסטיניים המסמנים באצבעותיהם את האות V, לא הפתיע איש. גם הח”כים הערביים, שהתעקשו להצטלם עם הרוצחים הגיבורים, לא הפתיעו איש. “כפי שטענתי בעבר” – אמר ח”כ בישארה אשר שב זה עתה ממסע דילוגים בין בן לאדן לנסראללה, ” החיזבאללה ניצח, ולראשונה מאז שנת 1967 טעמנו את טעמו של הניצחון” (מתוך נאומו – האמיתי… – של עזמי בישארה באום אל פאחם – 5.6.200).

הישראלים מתרגלים לכל דבר ושום דבר כבר לא יפתיע אותם. כאבות אבותיהם – הם התרגלו לפרעה, התרגלו לחמלניצקי, הם ניסו אפילו להתרגל להיטלר – אז הם מתרגלים גם לזה.
אך האוטובוס האחרון הצליח לשבור אפילו את האפאטיות הישראלית. זה לא היה בדיוק אוטובוס, זו היתה אחת מהמשאיות המשוריינות להובלת חיילים. הנהג נראה עצבני, השומרים מבוהלים, ואפילו החכ”ים הערבים לא עטו על השאהידים המשוחררים הללו.

מתוך ה’זינזנה’ המשוריינת ירדו לאיטם האריות ששוחררו זה עתה מהספארי. “עמדנו על חיסול כל סממני הכיבוש” – אמר דובר החמאס – “הישראלים יצטרכו להבין שהם לא יכולים להושיב אוכלוסיות שלמות מאחורי סורג ובריח ולצפות שאנו נשחרר את אסיריהם…”. ” מה לעשות ” – נאנח דובר הממשלה וגלגל עיניו למרום – ” מצוות פדיון שבויים שקולה כנגד כל המצוות “. “אני לא זוכר למה” – הוסיף הדובר – “אבל הם דרשו, אז שחררנו גם אותו”. “את מי?!” – צעקו הכתבים – “אותו”, אמר הדובר – והצביע אל עבר בני סלע, שחייך לעבר אחת העיתונאיות המבוהלות… “אבל אל דאגה – כוחות מקצועיים ערוכים בכל רחבי הארץ, היום הוכחנו שיש לנו לב יהודי …”