"נדהמתי, כשאמרו שישמעו לרב ולא למפקד" - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״א באדר א׳ ה׳תשפ״ד | 20/02/2024
אקטואליה ופוליטיקה חירות וזכויות אדם יהדות ותרבות מאמרים ופוסטים מהעבר

“נדהמתי, כשאמרו שישמעו לרב ולא למפקד”

כ״ט בסיון ה׳תשע״ט (יולי 2, 2019)

“נדהמתי, כשאמרו  שישמעו לרב ולא למפקד”

“נדהמתי, כשחלק – אמנם קטן – מהלומדים במכינות הקדם צבאיות, אמר לי שישמע לרב ולא למפקד” –
כך, ליברמן, בכנס הרצליה, נאמן לעקרון “השנאה שווה מנדטים”.
פעם, היתה זו השנאה לערבים, וכשחלפו 48 השעות והניה חיסל את ליברמן, השנאה הופנתה כלפי אויב קל יותר, החרדים.
עכשיו, מוסיף ליברמן למדורה גם את הכיפות הסרוגות…
לליברמן קשה להתייחס כי כאמור הכל אצלו פוליטיקה צינית, אבל הנושא שהעלה חשוב מאוד וצריך להתייחס אליו.
למי חייל צריך להישמע? למפקד או לרב?
כשחייל מקבל פקודה לא מוסרית, הוא לא צריך להאזין, לא למפקד ולא לרב – הוא צריך להאזין לצו מצפונו, לקבל החלטה בעצמו ועל פי ערכיו (משמאל או מימין) ובמידה והחליט לסרב, עליו לדרוש (!) להישפט ולהיות נכון לשאת במלוא חומרת העונש.
אי ציות פסיבי, במקרי קיצון מוסריים, תוך נכונות מלאה לשאת בעונש, מבטא אחריות אזרחית נעלה השומרת על החברה מפני התדרדרות מוסרית תחת עריצות הרוב – מחד, והתדרדרות לאנרכיה – כי הסרבן נענש – מאידך.
כשבני אברהם נשפט למאסר על תנאי והודח מיחידתו בגלל שלא יכול היה לשאת את סולם הערכים העקום שהושרש בצבא, ערכים שמשמעותם היא כי חיי האויב קודמים לחיי חיילנו, היה זה השירות החשוב ביותר לעם ישראל שהוא יכול היה לתת.
מזומנים לצפות בראיון מלפני שנה.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה