הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״א במרחשוון ה׳תשפ״ה | 11/11/2024
עבודה זרה

כשהגעתי לקומה העשירית, התחיל העולם לזוז. "הנה זה בא" – אמרתי לעצמי – שמעתי בעבר על הענין הזה של סחרחורת גבהים, אבל מעולם לא הרגשתי את זה. עכשיו, כשאני תלוי על סולם בקומה העשירית, ויש לי עוד שש קומות לטפס עד לתא המפעיל של המנוף, מתחיל פתאום העולם לנוע…
היה זה יום העבודה הראשון שלי באתר בניה גדול במרכז הארץ. לפני זמן קצר סיימתי לרצות את ענשי בעקבות הפגנות "זו ארצנו", ואחרי כמה שנים של מאבקים – התאים לי ל"נקות ראש" שנה שנתיים בעבודת כפיים. רציתי לעבוד בבניין וכך התגלגלתי למנוף הזה.
החלטתי להפסיק לטפס, לעצום עינים ולהמתין, אחרי דקה או שתים פקחתי את עיני, אבל העולם המשיך לזוז. למזלי הבנתי, שזה לא העולם שזז, זה המנוף שזז, מישהו מפעיל אותו, וכשמנוף מרים משקל, הוא מתכופף כמו לולב, ואני מתנפנף איתו על גבי הסולם. סיימתי במהירות את הטיפוס והשתחלתי אל תא המפעיל. המתין לי שם בחור נחמד ממולדאביה, מנופאי וותיק ומוכשר שבתנועות ידיים בלבד, הכניס אותי לעניינים. הוא היה נחמד – אלא שקודם שהגיע, יכולתי להרוויח לפחות פי שלוש בעבודה הזו, וגם לעבוד שעות עבודה סבירות. יהודים הפסיקו לעבוד במקצוע הזה, ולא רק בו. "פועלי כל העולם התאחדו"… למרגלותי. סינים בקרמיקה, מולדאבים בקונסטרוקציה, ערבים בתפסנות, הכל חוץ מיהודים.
היכן מאות המנופאים היהודיים שנשרו מן הענף? סביר להניח שהם מתקיימים מקצבאות. והמולדאבי הנחמד שהקביל את פני, לאן הולכת משכורתו? למעט תעשיית הזנות המקומית, הכסף שהוא מרויח יוצא ומפרנס גויים נחמדים כמוהו בארצות זרות. אזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב נראה היום כמו 'צ'אינה טאון'. בבתי הספר בסביבה, אחוז גבוה מהתלמידים הם ילדי עובדים זרים. המושבות הראשונות משכו לארץ ישראל השוממה גלי הגירה של עובדים זרים ויצרו את ה"עם הפלסטיני". מעניין איזו פצצה לאומית חדשה אנו מייצרים היום עבור הדורות הבאים. איך מפסיקים את זה? האם יהודים באמת לא רוצים לעבוד? אני חושב שמדובר כאן בביצה ותרנגולת. אם לא היו עובדים זרים, המשכורות היו עולות, וחשוב מכך – תדמית המקצוע היתה משתפרת, והיהודים היו נכנסים לעבודות הללו. פעם לא ניתן היה למצוא מתדלק יהודי. בעקבות הפרעות, הערבים נותרו במקומותיהם, והיום אינך מתפלא כשמתדלקת יהודיה מקבלת את פניך בתחנת הדלק. את שוק העבודה לצריכה מקומית צריך לסגור, בצורה הדרגתית, מושכלת, אך נחושה – בפני עבודה זרה. הבעיה מסתבכת, כאשר יצרנים המתחרים ביבוא זול, או יצרנים ליצוא, מסבירים שללא עבודה זרה, אין להם יכולת לשרוד. הבעיה אינה פשוטה, אי אפשר להטיל על הקבלנים והיצרנים את מלוא האחריות והמחיר לעוות שנגרם על ידי כולנו. אך חשוב שנדע שרוב הבעיה נובעת מתוך רצון – לגטימי -, להרוויח יותר מעבודה זולה. המשק הישראלי הפך בשנים האחרונות לסיפור הצלחה בלתי רגיל. כל העולם משווע למוצרים הישראליים. לא העבודה הזרה הביאה לכך, אלא עידוד היזמות, כושר ההמצאה, ואימוץ טכנולוגיות ושיטות ניהול נכונות.
מול ביתי עמלים שני יהודים על בניית בית חדש. פאותיהם מתנפנפות וכשהם סועדים בהפסקת הצהריים, מקריא להם בעל הבית, הלכה יומית ומשניות. גם חקלאות על טהרת העבודה העברית הולכת ומתפתחת בהרי יש"ע, וגוף האומה החולה מתחיל לחזור לאיתנו.

שתף את הפוסט:

השאר תגובה