פרשת בראשית תשפ"ג

כד וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ לְמִינָהּ וַיְהִי-כֵן.  כה וַיַּעַשׂ אֱ-לֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱ-לֹהִים כִּי-טוֹב.  כו וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.  כז וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.  כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.  כט וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע  לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה.  ל וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה וַיְהִי-כֵן.  לא וַיַּרְא אֱ-לֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי.  

ביום השישי, בסיום בריאת בעלי החיים, בורא הא-לוהים את האדם. הוא מתייעץ (כביכול) במלאכים – כלומר מביא את בריאת האדם ל"אישור הכנסת" – ל"משאל עם", שם למעלה… לכן נאמר 'נעשה אדם' בלשון רבים, ללמד אותנו – ובעיקר את מנהיגינו, קצת דרך ארץ.

וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ…

וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ…

באופן שונה לחלוטין מכל שאר החיות, האדם נושא בקרבו את צלם הא-לוהים. יש לו לאדם את כח הדמיון שבאמצעותו הוא מסוגל להעלות במחשבתו מציאות שאינה קיימת בעולם ולהגשים אותה. האדם ממציא, כלומר יוצר מציאות. בורא כל העת את העולם. האדם, בזכות צלם הא-לוהים שבקרבו – כלומר השתקפות הא-ל בנפשו, מסוגל לברוא עולם חדש והא-לוהים מצווה עליו להוסיף ולברוא את העולם כל העת – להיות שותף בבריאה מתמדת של העולם.

…וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.

…פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.

תפקיד האדם הוא לפתח את את הציוויליזציה. לפרות ולרבות לרדות לביית את העולם הבתולי הפראי ולפתחו. כמובן שאת תבונתו צריך האדם להפעיל בכדי לבצע זאת בשום שכל, לברוא עולם, לא להחריבו. כמובן שצריך לשמור על האוויר נקי, כמובן שצריך לשמור על בעלי החיים, כמובן שצריך לשמור על עקרונות מוסריים, לשמור על כבוד האדם וחירותו – אבל מטרת העל שלשמה נוצר האדם, היא להיות שותף לא-ל בבריאת העולם – בריאתו הפיסית ושכלולו המוסרי.

הנוסחה המאחדת את כל זרועות המהפכה הפרוגרסיבית, היא השאיפה המהופכת לכל זה.

אין שם אלוהים ולכן אין שם צלם אלוהים.

אין בריאת יש מאין, אין פְּרוּ וּרְבוּ ולכן המשחק העולמי הוא משחק סכום אפס וכל ילד שנולד, מקטין את העולם במקום להוסיף על בריאתו.

אין שם זהות מינית  – כי אין בורא וממילא אין  זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. הכל המצאה אנושית, ולכן נעודד ילדים לבחור את מינם בעצמם ולכרות את אברי המין שלהם בניתוחים נאורים ומתקדמים…

אין וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ אין עליונות מוסרית של האדם על בעלי החיים ולכן מוטב שנאכל תולעים…

פרשת בראשית היא פרשת החיים. בניגוד גמור לאידאולוגיה השלטת כיום בעולם המערבי, אידאולוגיה המביאה את החיים אל קיצם.