01/04/2021 – י״ט בניסן ה׳תשפ״א

פרשת שביעי של פסח תשפ”א

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובה

image_print
שיתוף ב print
הדפס

השנה, מתחברת השבת אל שביעי של פסח – יום המפגש עם הצבא המצרי, נס קריעת הים והניצחון הגדול.

לאחר שמלו, הקריבו קרבן פסח והפכו לעם, מגיע ישראל אל המבחן הצבאי הראשון שלו כעם מול הצבא המצרי השועט לעברו.

ככה זה בדברי ימי העמים. לידתו של עם תמיד באה מתוך התנגשות צבאית. מה שהופך עם בכח, לעם בפועל, הוא יכולתו לגונן על ריבונותו. עברת את המבחן, אתה קיים. לא עברת – תימוג.

אלה שכשנה וחצי לאחר אותם מאורעות מופלאים, מאבד דור המדבר את מעמדו הלאומי המיוחד. משהו משתבש.

בשבת האחרונה, קראנו את ההפטרה ב
יהושע פרק ה:

ב בָּעֵת הַהִיא, אָמַר ה’ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, עֲשֵׂה לְךָ, חַרְבוֹת צֻרִים; וְשׁוּב מֹל אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית. ג וַיַּעַשׂ-לוֹ יְהוֹשֻׁעַ, חַרְבוֹת צֻרִים; וַיָּמָל אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת. ד וְזֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר-מָל יְהוֹשֻׁעַ: כָּל-הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם, מִמִּצְרָיִם. ה כִּי-מֻלִים הָיוּ, כָּל-הָעָם הַיֹּצְאִים; וְכָל-הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם–לֹא-מָלוּ. ו כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָלְכוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַד-תֹּם כָּל-הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא-שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה’: אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’, לָהֶם, לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה’ לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. ז וְאֶת-בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ: כִּי-עֲרֵלִים הָיוּ, כִּי לֹא-מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ. ח וַיְהִי כַּאֲשֶׁר-תַּמּוּ כָל-הַגּוֹי, לְהִמּוֹל; וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם בַּמַּחֲנֶה, עַד חֲיוֹתָם. {פ}
ט וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם, מֵעֲלֵיכֶם; וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, גִּלְגָּל, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה. י וַיַּחֲנוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּגִּלְגָּל; וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב–בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ.

מדוע לא מלו במדבר?
התשובה הידועה היא, משום סכנת הדרך.

אבל התשובה הזו חסרה. ראשית, משום שגם כשמלו לפני הפסח הראשון במצרים, הם עמדו לקראת מסע ארוך, וגם כשמלו לאחר שעברו את הירדן, הם עמדו בעיצומו של עימות צבאי מול יושבי הארץ. דווקא במדבר היו להם חניות ארוכות (הארוכה שבהם 19 שנה) – למה לא קיימו מצווה כל כך חשובה כמו ברית מילה?

נשוב ונזכיר מה היא מצוות המילה ומה הקשר בינה למצוות קורבן הפסח.

ביציאת מצרים חתמנו על חוזה עם בורא עולם. הוא מוציא אותנו ממצרים ואנחנו נהיה לו לעם, נקבל את התורה בסיני, נשב בארץ אשר עיניו בה, נבנה את מקדשו במקום אשר יבחר ונתקן עולם במלכותו.

קורבן הפסח הוא החתימה הלאומית על החוזה. כביכול די היה שמשה רבינו יחתום בשמנו. אבל כשמדובר בחוזה שהולך להעניק לעמנו חיי נצח, נדרש כל יהודי להוסיף את חתימתו. כיצד? באמצעות ברית המילה. כך – השילוב של קורבן הפסח וברית המילה, הם שהופכים את החוזה לנצחי ואותנו לעם הנצח.

עכשיו נחזור לשאלה מדוע לא מלו במדבר.
ובכן לא רק שלא מלו, גם קרבן פסח הפסיקו להביא.

עכשיו אנחנו כבר מבינים שהעסק פה יותר מורכב מאשר סתם טרחת הדרך.
משהו בברית הלאומית השתבש.

וכך היה סדר הדברים.

ב 14 בניסן – לאחר שמלו – בעודם במצרים, שחטו ישראל לראשונה את קורבן הפסח.

שבעה ימים אח”כ – חצו את הים (השבת).

ב 1 בסיון מגיעים ישראל להר סיני. שם הם מקבלים את התורה ואת הלוחות.

ב 17 בתמוז נשתברו הלוחות בגלל חטא העגל

ב 10 בתשרי נתרצה הבורא ולמחרת החלו לנדב את חומרי הבניין לבניית המשכן.

ב 1 בניסן הוקם המשכן

וב 14 בניסן (בדיוק שנה לאחר צאתם ממצרים) עשו בני ישראל במדבר את קורבן הפסח.

אלא שכמו בעניין ברית המילה, גם הקרבת קורבן הפסח פסקה מאותו היום ועד שנכנסו לארץ ישראל. ברגע שנכנסו, חידשו גם את ברית המילה וגם את ברית קורבן הפסח.

למה הפסיקו?

כי לאחר בניין המשכן והקרבת הפסח במדבר המשיך המסע.

אבל ב 9 באב שבו המרגלים מתור את הארץ והוציאו את דיבת הארץ רעה.

בחטא המרגלים הראה דור המדבר כי איננו מבין את החוזה שעליו חתם. הוא הראה שאין לו שייכות למימד הארצי והריבוני. לא נזירי מדבר ביקש לו הבורא בכדי להעיד ולבשר את בשורתו, אלא עם המתקיים בארצו, נוטע ובונה ונלחם על מקומו ובונה את מקדשו. את בשורתו ביקש הבורא לבשר דרך חיי המעשה הלאומיים.

על כן נגזר על דור המדבר לכלות שם, הדור הבא הוא שייכנס לארץ.
ומרגע שהדור ההוא התנתק מבשורתו ונותר במימד הנזירי במדבר, הפכה הברית לחסרת משמעות. היא הוקפאה. רק כשמחדש הדור הבא את המסע לתיקון העולם במלכות הבורא דרך כיבוש הארץ – חוזרת ומתחדשת ברית הנצח בין העם ליוצרו.
ומיד מתחדשות מצוות המילה ומצוות קורבן הפסח.

image_print
מזדהה? נהנת מהתוכן?
כדי שנוכל לגדול ולהמשיך במלאכה אנו זקוקים גם להשתתפותך.
להשתתפות לחץ כאן
4.3 8 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
7 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Eyal Hadad
Eyal Hadad
1 year ago

מזה זמן רב אני בקונפליקט בין יהדות כתרבות ליהדות כדת.
את הדת אינני מקבל, וזה גורם לי לחוש זר ומנוכר גם בתרבות, שאותה אני דווקא מאוד אוהב.
מאמינים רבים (ובניהם אתה), טוענים כל העת כי אין יהדות בלי הדת – ואחדים מוסיפים ואומרים שאין טעם בקיום המצוות כ’מסורת’ ללא אמונה…
אולם אם מתכוונים לכך ברצינות, יוצא שגם את ברית המילה והנישואים הדתיים אין טעם לממש.
מה דעתך?

Eyal Hadad
Eyal Hadad
1 year ago
Reply to  Eyal Hadad

אחדד: אני כן מסכים עם מרבית הערכים הדתיים (כמו משפחה, לאום). אני לא מקבל את הפירוש הדתי לתנ”ך.

משה Feiglin
Admin
1 year ago
Reply to  Eyal Hadad

שלושת נבכי היהדות הם עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.
היהדות לא יכולה להתקיים לאורך זמן כשאחד החלקים חסר.
שים לב שעתבתי תורת ישראל ולא דת ישראל.

הדת, היא האפליקציה הגלותית של התורה, הקביים שנועדו לשמר את העם בלי הארץ.
מששבנו לארצנו ולשפתנו, עלינו לשו גם אל תורת ארץ ישראל וייתכן שאליה אתה מתגעגע.

נדב לנסקי
נדב לנסקי
1 year ago

פירוש נהדר! תודה רבה, שבת שלום וחג שמח

משה Feiglin
Admin
1 year ago

שבת שלום

ד"ר אלי רון
ד"ר אלי רון
1 year ago

משה פ. >> “משהו בברית הלאומית השתבש” (אצל בני ישראל במדבר)
משהו מהותי בברית הלאומית משובש גם בשיבת ציון החדשה. בתחילת הדרך “ההתישבות העובדת” התנערה מכל סממן יהודי כמעט, אך הכירה בזכותנו על הארץ בשם התנ”ך. כיום “ההתישבות העובדת” (הקיבוצים בעיקר) מחזקים במעט את זיקתם ליהדות אך מתנערים מזכותנו על כל הארץ. זו סתירה פנימית שהם כפי הנראה אינם מודעים לה.
במקביל יש התרחקות מן הזהות היהודית בקרב רבים מן ה”חילונים”אשר סולדים ממגע עם הרבנות שמייצגת עבורם את היהדות. לא רק שמחפשים חתונה אזרחית בחו”ל, אלא שרבים מן ההורים הצעירים לא מלים את בניהם. למיטב ידיעתי התופעה מתרחבת.
טישטוש הצביון היהודי במרחב הציבורי גם נמצא בתנופה, כמדומני. למשל, דרישות לפתיחת עסקים בשבת, תחבורה ציבורית בשבת, ריבוי בתי אוכל לא כשרים בתל-אביב וסביבתה, קינות “הדתה” ועוד.
“בחטא המרגלים הראה דור המדבר כי איננו מבין את החוזה שעליו חתם”. נראה לי שהמצב כיום גרוע אף יותר. חילונים רבים, כמו גם חלק ניכר מן החרדים, אינם מכירים בכך שהם חתומים על חוזה נצחי ומחייב. ויש בקרבם שמוציאים את דיבת הארץ רעה (אני לא מתכוון לארגונים במימון זר).
אם השיבוש הזה לא יתוקן מדינת ישראל תהיה עוד אפיזודה חולפת בהסטוריה של עם שמתכחש לעברו ולכן מחבל בעתידו.
—–
כמובן שאפשר להלחם בתופעה. המחיר הוא אומץ פוליטי שיבוא בין היתר לידי ביטוי בהפניית התקציב הממשלתי מן האג’נדה ה”פרוגרסיבית” לאג’נדה שתחזק את ההכרה בחוזה האמור ובצורך לשמור עליו. כמובן שה”תקשורת” מבית ומחוץ תשתולל מזעם. לעמוד בכך צריך תעצומות נפש שמעטים מן ה”מנהיגים” ניחנו בה. ההשתוללות תירגע מעצמה לאחר זמן, מסיבות שפירוטן מצריך מאמר נפרד.

Last edited 1 year ago by ד"ר אלי רון
משה Feiglin
Admin
1 year ago

דברים חשובים ונכוחים.

כתבות נוספות

היום ב5על5 נדבר עלמות הגיבורים של נועם רז הי”ד ומשמעויותיו נדבר כמובן על המשבר הפוליטי אמנת איסטנבול, אמנת ז’נבה והקשר שבניהן ועל האם הליכוד
מוזמנים להשאיר כאן את שאלותיכם בכתב – ומוזמנים בשמחה גם להצטרף לשידור לשיחה חופשית בשלב השאלות.

5X5

בית המקדש

הלילה, נהפוך לרגע ל”אומה פושעת”, שמדליקה אלפי מדורות עצים ומתעלמת לחלוטין מן המשמעות הפחמנית ה”מחרידה”, ומההשלכות מרחיקות הלכת על ההתחממות הגלובלית, על אפקט החממה,

מחשבים מסלול #204

אז מי מנצח ומי מפסיד במלחמת רוסיה אוקראינה? יש כל מני הגדרות לניצחון. הניצחון בנקודות שניצחו מדינות ההסכמה, במלחמת העולם הראשונה, פתח את הפתח
אז מי מנצח ומי מפסיד במלחמת רוסיה אוקראינה?

מחשבים מסלול #203

ח”כ השר מתן כהנא, צריך לקחת זר פרחים גדול, להניח על קבריהם של יצחק רבין ושמעון פרס ולבקש בקול גדול סליחה. כהנא, אינו תקלה
“…אנחנו מבינים שצריך למצוא דרך להתנהל בתוך הסכסוך הזה… קם מנהיג ערבי-מוסלמי-ישראלי, שכנראה הבין פתאום את אותם הדברים…” (מתן כהנא בפייסבוק). אולי קודם איזו סליחה קטנה? לא שמענו את זה מפרס ורבין לפני 30 שנה?

מחשבים מסלול #202

המתכון לחירות האדם העברי פרשת בהר היא למעשה מתכון החירות של האדם הישראלי. הפרשה פותחת בדיני שמיטה ויובל. דמיינו שלכולכם מגיעה שנת שבתון אחת
פרשת בהר היא למעשה מתכון החירות של האדם הישראלי. הפרשה פותחת בדיני שמיטה ויובל

פרשת השבוע

היום בחמש על חמש, ננתח את המצב הפוליטי, אתאר את התמודדותי הצפויה בפריימריס של הליכוד לכנסת, ובמה יתמקד הקמפיין.עוד נדבר על המצב הבטחוני, על
רוצים לעלות לשידור? שלחו הודעה למספר 055-912-2121

5X5

אני מבקש לדבר על עניין שמטריד אותי כבר תקופה ארוכה, מסוג הדברים שאינך יודע עם להתעכב עליהם, אם לעשות מהם עניין או לוותר, סוג
איך הגענו למצב שחיילי צה”ל מליטים פניהם כמו שודדי בנק ואילו הרוצחים המתועבים מישירים פניהם למצלמה?

מחשבים מסלול #201

פרשת השבוע

כתבות פופולריות

מוזמנים להשאיר כאן את שאלותיכם בכתב – ומוזמנים בשמחה גם להצטרף לשידור לשיחה חופשית בשלב השאלות.
היום ב5על5 נדבר עלמות הגיבורים של נועם רז הי”ד ומשמעויותיו נדבר כמובן על המשבר הפוליטי אמנת איסטנבול, אמנת ז’נבה והקשר שבניהן ועל האם הליכוד

5X5

בית המקדש

הלילה, נהפוך לרגע ל”אומה פושעת”, שמדליקה אלפי מדורות עצים ומתעלמת לחלוטין מן המשמעות הפחמנית ה”מחרידה”, ומההשלכות מרחיקות הלכת על ההתחממות הגלובלית, על אפקט החממה,

מחשבים מסלול #204

בלי שום דיון בכנסת (ובתקשורת) תוותר ישראל על חלק נרחב מריבונותה, ותפקיר את חירות אזרחיה, לידי אנשים שמעולם לא בחרו בהם.
המערכה על חירות האדם מתקיימת גם בחזית האישית וגם בחזית הלאומית בינואר 2022, שנה לאחר היבחרו, הגיש ממשל ביידן לארגון הבריאות העולמי, ה WHO,

סימן קריאה #38

אז מי מנצח ומי מפסיד במלחמת רוסיה אוקראינה?
אז מי מנצח ומי מפסיד במלחמת רוסיה אוקראינה? יש כל מני הגדרות לניצחון. הניצחון בנקודות שניצחו מדינות ההסכמה, במלחמת העולם הראשונה, פתח את הפתח

מחשבים מסלול #203