13/03/2008 – ו׳ באדר ב׳ ה׳תשס״ח

רוחות מדבר בירושלים ובלונדון

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

אין תגובות

image_print
שיתוף ב print
הדפס

בתגובה ששלחתי לאנגליה, וגם לתקשורת המקומית, אמרתי בחצי חיוך, שנדחפתי בעל כורחי למועדון מכובד שכלל את בגין ושמיר בעבר, וכולל כיום קצינים בכירים שביצעו את תפקידם מול אויבי ישראל. גם עקצתי קצת את האנגלים – אמרתי שנראה כי בעתיד אצטרך להגיש בקשת כניסה לארצם – בערבית. מסתבר שהתגובה הזו עשתה טוב להרבה ישראלים ויהודים ולא יהודים בעולם הרחב – כולל רבים שטרחו להסביר כי אינם נמצאים במקום הפוליטי שלי – אבל נמאס להם מבכירים ישראליים חסרי גאווה לאומית.

אבל כשנרגעו הרוחות סביב הסיפור הלכאורה מוזר הזה של הפיכתי לאישיות בלתי רצויה באנגליה, התפניתי לחשוב קצת יותר לעומק. יש כאן איזה רובד הרבה יותר עמוק ממה שאפשר לתאר ב sound byte בודד – כלומר במשפט יחיד מותאם לתקשורת.

כל מני דברים קרו בארץ בשבוע האחרון. דברים קשים שקשורים ביחס שלנו לערבים ולעולם כולו. גשש בדואי נהרג, אבל משפחתו מפחדת ששמו יפורסם. ישראל כמובן מכבדת את בקשת המשפחה, כלומר מכילה את העניין הזה שלוחם בצה"ל צריך להחביא את זהותו כשהוא חוזר הביתה, ואפילו כשהוא נהרג על הגנת המולדת – צריך לקוברו בהיחבא כי אסור שהשכנים ידעו.
מנגד – ערבי אחר, אף הוא בעל תעודת זהות כחולה, רוצח שמונה תלמידי ישיבה, ומשפחתו דווקא עושה מהעניין חגיגה תקשורתית גדולה – סוכת אבלים, דגלי חמאס, וכל הטרראם. גם במקרה הזה מדינת ישראל מגלה הבנה ומכבדת את בקשת המשפחה . מי שקונה את הסיפור כאילו יש בעיה חוקית להתמודד עם זה, צריך להיזכר כיצד דילגה מדינת ישראל בקלילות מעל כל הבעיות החוקיות עם הפוגרום שיזמה כנגד יהודי קטיף.

בכל אופן – מסתמנת תמונה ברורה לפיה מדינת ישראל קיבלה את הרציונל הערבי. זה יותר מאשר סתם מדינת ישראל. זו כבר התודעה הכלל ישראלית. האזרח היהודי בישראל מתייחס אל עצמו כאל אורח זמני, ואל שכנו הערבי כאל מציאות נצחית. הגשש ההרוג, ארס קודם למותו אישה שלישית – דווחו החדשות. זה כמובן בניגוד מוחלט לחוק הישראלי – אבל החוק הישראלי חסר משמעות, משום ש'הם' הנצח, והחוק הישראלי הוא החוק לזמניים בלבד. את הביטוח הלאומי תקבלנה כל שלוש הנשים. "מה אתה רוצה" אמר לי שופט בשיחה חברית כששאלתי אותו למה לא הורסים בתי ערבים בגליל, "הרי אם הוא לא בונה בית הוא לא יכול להתחתן" – כלומר אנו מבינים שהערכים הערביים קודמים לערכים שלנו, למציאות שלנו, ולכן גם לחוקים שלנו והם יהיו אלה שישארו כאן אחרינו. התפקיד שלנו זה איך שהוא להסתדר איתם בינתיים – עד שמדבר ערב יחזור ויכסה אותנו – וגם את אנגליה. והוא הולך ומכסה. 64% משטחי מדינת ישראל שבתוך הקו הירוק כבר נשלטים בפועל על ידי המיעוט הערבי. לונדון כבר נראית כמו פקיסטאן – בחג המולד האחרון ויתרו שם על עצי אשוח כדי לא להרגיז את המוסלמים.

אם מאן דהו היה נוחת מהירח הישר אל תוך ההספדים בישיבת מרכז הרב, היה יכול לטעות ולחשוב שמדובר בשמונה נפגעי תאונת דרכים. או שהתקרה שם קרסה במקרה. מישהו רצח את הנערים הטהורים הללו, מישהו איפשר לרוצח לרצוח, מישהו נתן את הנשק, קידם את התהליך הזה, יצר מציאות שהביאה אותנו לנקודה שבה רצח יהודי הוא עניין מקובל – אבל כל זה כמעט שלא נשמע שם בהספדים. כלומר זה כבר לא בעיה של ה "מדינה", או בעיה של פוליטיקאים אטומים שמישהו כתב להם את נאום ההספד. זו אפילו לא בעיה של סתם אזרחים שמאז אוסלו כבר למדו להתרגל לכך שמדי פעם יהודים מתים משום שהם יהודים וזו דרכו של עולם – הרי "תתרגלו" אמר להם אולמרט השבוע באשקלון, אז הם התרגלו… ואם מישהו חשב שאחרי אלפיים שנות פוגרומים ושואות הקמנו מדינה כדי להפסיק להתרגל – אז מסתבר שבדיוק להיפך. במקום לעמוד כיחידים בשקט בתור לכבשן, אנו עושים זאת היום עם צבא ודגל והמנון ונשיא – אך איזה יופי…

אבל איך אפשר לבוא בטענות לציבור שהתרגל, אם גם הסרוגים כבר התרגלו. אם יולי תמיר מוזמנת, ואהוד ברק מוזמן – כלומר אם המחוללים המרכזיים של התהליך הזה מוזמנים אל כור המחצב שלנו, אז זה אומר שגם אצלנו, זרימת החיים פסקה. גם אנחנו כבר התרגלנו לכך שהמתים מתים משום שיהודים צריכים למות. כי הרי אם מי שבפועל הוביל את התהליך הזה מוזמן אלינו לסלון – לנחם כביכול, להגן עלינו כביכול, אז זה באמת לא הוא שאשם, אין אשמים – זו איזו גזרת שמים שאי אפשר להתמודד מולה. יש הורים שכולים שגם מתחבקים עם הורי המחבלים שהרגו את ילדיהם. מסתבר שהם לא מטורפים כל כך, יש הגיון בשיגעון. איבוד זרימת החיים אצלם לא כל כך רחוק מזה שראינו אצלנו כשהזמנו את מייסדת שלום עכשיו – יולי תמיר. וכולם כולם תקפו כמובן את אלה שעוד זיק של חיות נותר בלבבם ולא יכלו לשתוק וצעקו משהו… הם כמובן הפכו לאויבי העם – יולי המסכנה הסבירה לתקשורת שהיא ממש פחדה, שזה הזכיר לה את רצח רבין וכל הקשקשת השמורה במקומותינו בדיוק לשניות הללו שמישהו בריא מגלה סימני חיים.

אז זהו שזה כבר לא בעיה של השמאל או של אולמרט או של ציפי ליבני, זה כשל חיסוני שכבר השתלט על השורש העמוק ביותר ורוחות המדבר מאיימות לייבש ולכסות הכל.

"הערבי אינו בן המדבר, הוא אב המדבר". זהו אחד המשפטים המצוטטים מפי במכתב שקיבלתי מאנגליה. השולחים לא ידעו שאת המשפט הזה, ציטטתי אני, מפיו של הנציב הבריטי העליון לסיני, סיר קלוד ג'ארויס. זה אולי קצת מצחיק, ואולי קצת יביך מישהו שם באנגליה, אבל זה לא משנה – מה שחשוב הוא שזה הבהיל אותם עד כדי כך שבפעם הראשונה הם מחרימים ביוזמתם איש פוליטי והוגה דעות ישראלי. הם זיהו בתוך הפוליטיקה הישראלית את הדמות שקוראת נכון את המציאות הערבית וכיצד היא חודרת כרוח קדים בפרצות שמותיר עולם הערכים המתפורר – אצלנו בישראל ובמערב בכלל.

כאנגלים אמיתיים הם נקטו בשיטה של "אם אינך יכול לגבור עליו הצטרף אליו", הם עכשיו בצד הערבי. כשחשבתי לעומק, הבנתי שזה לא רק עניין פוליטי של כמה "נשמות טובות" בישראל שדאגו לעשות מכאן את העבודה עבור הפריץ האנגלי, זה באמת התפרץ שם לדלת פתוחה, אני באמת מפחיד את האנגלים עם האמירות הללו, שבאות הישר מישראל, כלומר ממי שאמורה להיות הסכר המוסרי בפני המדבר הערבי הזה. מי יודע אולי הרעיונות הפייגליניים האלה עוד יחדרו לפוליטיקה הישראלית וישראל עוד תהיה מה שהיא אמורה להיות ותעצור את התהליך, שאנו האנגלים כבר כרענו ברך בפניו.

כשאני חושב על כך שהאנגלים שם, מכל הישראלים כאן – בחרו ביוזמתם הם, לסמן דווקא אותי, אני מקבל ביטחון רב ומבין שחברי ואני בחרנו בדרך הנכונה.

image_print
0 0 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments

כתבות נוספות

לקראת יום ירושלים ולרגל הוצאת ספרו של ארנון סגל על הר הבית. החלטנו לבצע את שיחת ה'פודקאסט' עם ארנון, תוך כדי סיור משותף בהר.התוצאה
לקראת יום ירושלים ולרגל הוצאת ספרו של ארנון סגל על הר הבית. החלטנו לבצע את שיחת ה'פודקאסט' עם ארנון, תוך כדי סיור משותף בהר.

הפודקאסט #15

במשרד הבריאות ובתקשורת, דאגו להשמיץ את פרדס חנה וקהילת ה 'לא מתחסנים' שלה. השבוע התברר, שעל פי נתוני משרד הבריאות, מספר חולי הקורונה החדשים
במשרד הבריאות ובתקשורת, דאגו להשמיץ את פרדס חנה וקהילת ה 'לא מתחסנים' שלה.

מחשבים מסלול - הפינה היומית #47

שלום לצופי ערוץ התוכן ישראל מחר וברוכים הבאים לפינתנו היומית מחשבים מסלול.הטרור הערבי מרים ראש.טרור ביפו, טרור בבאר שבע, טרור בירושלים, טרור בצומת תפוח
מלחמת ערביי ישראל תגרור אחריה את האויבים שמעבר לגבול, ומה הפתרון?

מחשבים מסלול - הפינה היומית #46

שלום לצופי ערוץ התוכן ישראל מחר וברוכים הבאים לפינתנו היומית מחשבים מסלול.אנחנו פותחים את השבוע באבל כבד, אבל נורא. כל כך הרבה ילדים קטנים
אנחנו עם הנצח – והנסים תמיד מתרחשים, אבל בכל מה שקשור לחיי אדם ובטיחות חז"ל מלמדים אותנו שאל לנו להסתמך על הנס

מחשבים מסלול - הפינה היומית #45

כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה: כִּי אֲנִי ה', אֱ-לֹהֵיכֶם. (ויקרא. כ"ד) בסיום הפרשה, מזהירה אותנו התורה לא להטות משפט – 'כגר

פרשת השבוע

שלטון החוק, בחירות ערביי ירושלים לראשות החמאס, הקורונה בהודו ושו"ת

5X5 הלייב השבועי

שלום לצופי ערוץ התוכן 'ישראל מחר' וברוכים הבאים לפינתנו היומית – מחשבים מסלול. המהלכים הפוליטיים להרכבת ממשלה, לא כל כך מעניינים אותי. ביננו, מה

מחשבים מסלול - הפינה היומית #44

שלום לצופי ערוץ התוכן ישראל מחר וברוכים הבאים לפינתנו היומית – מחשבים מסלול.מכירים עוד מדינה ריבונית שסופגת כבר 20 שנה הפגזות רקטות על עריה
הדרך היחידה להשיב את הביטחון היא שיבה אל מנהיגות של חזון, מנהיגות שתשיב לישראל את מימד הצדק

מחשבים מסלול - הפינה היומית #43

אקטואליה ופוליטיקה

כתבות פופולריות

במשרד הבריאות ובתקשורת, דאגו להשמיץ את פרדס חנה וקהילת ה 'לא מתחסנים' שלה.
במשרד הבריאות ובתקשורת, דאגו להשמיץ את פרדס חנה וקהילת ה 'לא מתחסנים' שלה. השבוע התברר, שעל פי נתוני משרד הבריאות, מספר חולי הקורונה החדשים

מחשבים מסלול - הפינה היומית #47

מלחמת ערביי ישראל תגרור אחריה את האויבים שמעבר לגבול, ומה הפתרון?
שלום לצופי ערוץ התוכן ישראל מחר וברוכים הבאים לפינתנו היומית מחשבים מסלול.הטרור הערבי מרים ראש.טרור ביפו, טרור בבאר שבע, טרור בירושלים, טרור בצומת תפוח

מחשבים מסלול - הפינה היומית #46

אנחנו עם הנצח – והנסים תמיד מתרחשים, אבל בכל מה שקשור לחיי אדם ובטיחות חז"ל מלמדים אותנו שאל לנו להסתמך על הנס
שלום לצופי ערוץ התוכן ישראל מחר וברוכים הבאים לפינתנו היומית מחשבים מסלול.אנחנו פותחים את השבוע באבל כבד, אבל נורא. כל כך הרבה ילדים קטנים

מחשבים מסלול - הפינה היומית #45

כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה: כִּי אֲנִי ה', אֱ-לֹהֵיכֶם. (ויקרא. כ"ד) בסיום הפרשה, מזהירה אותנו התורה לא להטות משפט – 'כגר

פרשת השבוע

שלטון החוק, בחירות ערביי ירושלים לראשות החמאס, הקורונה בהודו ושו"ת

5X5 הלייב השבועי