שבועות תשפ"ג

את זהותנו היהודית נקבל הלילה, כשנחגוג את מתן התורה.
אין לנו זהות אחרת מלבדה.
אנחנו לא שבט שהתגבש לאורך שנים על גבי טריטוריה משותפת ויצר זהות לאומית – ככל אומה ולשון אחרת.
אמנם כך פותחת מגילת העצמאות שניסתה לשוות לנו דמות של מדינת לאום מודרנית נורמלית, ואולם האמת היא שלא בארץ ישראל קם העם היהודי, לא בה קיבל את ספר הספרים וגם את רוב אוצרות הרוח שלו פיתח מחוצה לה.

הזהות הלאומית שלנו אינה זהות אזרחית על בסיס טריטוריה משותפת אלא זהות אתנית על בסיס אמונה משותפת – על בסיס התורה שקיבלנו בסיני לפני 3335 שנים.

התורה הזו אינה רק מדריכה את חיינו הפרטיים, המשפחתיים והלאומיים,

התורה הזו מגדירה את הבשורה ואת הייעוד של עמנו.
זכותנו על הארץ אינה בגלל שהיינו כאן קודם…
זכותנו על הארץ היא בגלל שבורא עולם וקונהו (שהעולם הוא קניינו) ייעד אותה לנו, כדי שמן הארץ הקדושה הזו, יבשר העם שאותו יצר ועמו כרת את ברית הנצח, את בשורתו – בשורת האל האחד (מונותיאיזם), ואת התקן המוסרי המחייב את כל העמים ואת כל המלכים.

אותם עשרת הדברות שקיבלנו בסיני, הן הערובה היחידה לחירות האדם באשר הוא.
כי בלי התקן המוסרי האוניברסלי והאקזיסצנטיאלי הזה, החזק תמיד יעצב את עשרת הדברות על פי רצונו, והדיבר הראשון שימחק יהיה 'לא תרצח'.

כי חוק הטבע הוא שהחזק אוכל את החלש, ואם אין ריבון עליון, ואם אין, לא אלוהים ולא צלם אלוהים באדם, מדוע החזק והשולט אמור להכפיף עצמו לחוק שונה מחוקי הטבע?

לשם כך קיבלנו את התורה, שהיא המגדירה את זהותנו הלאומית והיא שטר ברית הנצח ביננו לבין הבורא שנתנה לנו.

כשאנו מקיימים את הברית אנו זוכים בארץ ובברכותיה –
כשאנו מפרים את הברית, אנו גולים ומקוללים –

ואולם האל מקיים את חלקו והברית שהפכה אותנו לעם הנצח, לעולם עומדת.

אומנם, קהילות וכתות שסילפוה, שכיחשו בה איבדו את קשר הברית ונעלמו ואינם.

כי אין לנו זהות לאומית בלי התורה הזו,

ואולם עם ישראל שנותר נאמן לתורת משה, עם ישראל שבמסירות נפש עילאית מסרה מדור לדור ברמת דיוק פלאית, עם ישראל ששמר על זהותו האחת – גם כשגלה אל 70 אומה ולשון, גם כשגלה אל תרבויות, שונות ומשונות – עם שלמרות כל הרדיפות הפוגרומים והשואות שמר על התורה ועל ברית הנצח – העם הזה נותר נצחי וכמובטח בתורה, שב אל ארצו כשהוא נושא בחיקו את אותה תורה בדיוק. אותה תורה בתימן, אותה תורה ברוסיה, אותה תורה באנגליה.

ילד בכיתה א' בישראל, יכול להציץ בגליון מספר תורה בן 2000 שנה שנתגלה במערות קומראן, ולקרוא בו בדיוק באותה שפה ובדיוק את אותו טקסט, שימצא בספר התורה שבבית הכנסת השכונתי.

לכן חג השבועות, חג מתן תורה, הוא קודם כל חג הזהות שלנו, חג הנצחיות שלנו, חג הברית שכרתנו עם בורא עולם – חג הברית שהפכה אותנו לעם הנצח, חג הברית, שהתורה הזו מבטיחה לנצח את קיומה.

בתמונה:
עם נכדי, בכתיבת אות בספר התורה שזכיתי לסיים את כתיבתו ולהכניסו לביתי ביום ירושלים.