אור ירוק ואור אדום

הניסוי המשמעותי ביותר בתיקון העולם בעת החדשה הוא הניסוי האמריקני. רעיונות החירות והאמונה מצאו להם קרקע פוריה ביבשת החדשה. פסל החירות קידם את נדכאי תבל, והחוקה האמריקנית – אותה יצירה חסרת תקדים ששום אומה ולשון בעת החדשה לא הצליחה ליצור מושלמת ממנה – הגנה עליהם ושמרה על זכויותיהם. אמנם המציאות האמריקנית רחוקה היתה מלהיות מושלמת – אולם זרם המהגרים האדיר אל למולדת החדשה, העיד טוב יותר מכל תיאוריה, שבסך הכל – הרעיונות הללו עובדים. מנסחי החוקה – כמוהם כקומפוזיטורים הגדולים, היוו קיבוץ נדיר באיכותו שעלה על בימת ההיטוריה בתוך פרק זמן מסוים, ביצע את תפקידו ונעלם. איש לא מצפה כיום למיכלאנג’לו חדש, למוצארט חדש, וכנראה שגם תומס ג’פרסון מודרני לא יצוץ פתאום. בורא עולם המנצח על תזמורת ההיסטוריה מכוון את שרביטו – עכשיו תור הרנסאנס וגיבוריו, עכשיו המוזיקה הקלסית ומבשריה , ועכשיו עת החירות החדשה ומנסחיה.

הצלחת הניסוי האמריקני הפכה במהירות את הדולאר לעמוד התווך של הכלכלה העולמית. דיוקנאותיהם הירקרקים של מבשרי החירות והססמה “באל אנו בוטחים” הפכו לשטרות הנדרשים בעולם כולו. החירות והאמונה – כך מסתבר – היא בסופו של דבר גם יסוד העושר. האדם נברא בצלם אלוקים, יש לו את היכולת לברוא בדמיונו עולמות חדשים ולייצר יש מאין. תיאוריות קומוניסטיות אתאיסטיות שאינן מסוגלות להתרומם מעל החומר – הפכו מדינות שופעות כל טוב למרבצי עוני מנוון.

אך לא לעולם חוסן. “וישמן – הדוד סם – ויבעט”. את החברה האמריקנית תקפו רעיונות ליברליים (כביכול) רעיונות שכרסמו בערכים האמוניים איתם יצאה לדרך. החירות והאמונה הפכה בעיקר לזללנות וכפירה. האמריקנים כבר אינם חיים על עמל כפיהם אלא בעיקר על עמל כפי הסינים. אובדן הערכים המקוריים מוביל בהכרח גם לאובדן העושר וכשסורוס צופה את תום עידן הדולר – הוא יודע על מה הוא מדבר.
מי יחליף את מבשרי החירות וסיסמת הביטחון באל?
אינני יודע – אבל ניוון האומה שבישרה את החירות מגיע במקביל לעלייתה המטיאורית של מכלאת העבדים אדירת המימדים – סין. מעל גבי היואן הסיני האדמדם מביט בנו כמנצח – רוצח ההמונים הגדול ביותר בהיסטוריה. כ 80 מליון נרצחים מבני עמו רשומים “לזכותו” של מאו. אין לו למזרח הרחוק את היסודות הערכיים לשמירת העושר לאורך זמן – זו למעשה כלכלת עבדים פרעונית מודרנית – מסתבר שיש גם קפיטליזם בלי אלוהים, אך העידן הסיני לא יעלם בתוך שנה שנתיים.

ויש דבר מה נוסף המבשר את העידן החדש. כפי שאת העליה המטאורית הנאצית, המהפכה המודרנית הנוצצת והמוצלחת, שהעלתה את גרמניה מאשפתות רפובליקת ויימר למעמד עולמי מרכזי, כפי שאת השינוי ההוא בישרה אולימפיאדת ברלין והלגיטימציה הבין-לאומית שנתנה לזוועה הערכית שייצג הנאציזם – כך גם בימנו את עליית המפלצת הסינית עומדת לבשר אולימפיאדת בייג’ין. מי שנזקק להשתלה יודע שאת האיברים הטריים והמתאימים ביותר ניתן להשיג שם. מגדלים שם מתנגדי משטר בחוות מיוחדות לצורך זה. כורתים את איבריהם כמו כבדים בחוות פיטום אווזים – הכל בהתאם להזמנות מן המערב. כורתים שם קרניות, לבבות – מה שתרצו, אפשר להתמקח – תקבלו מחיר טוב…

ועל גבי ערמת העצמות הזו, באיצטדיון המפואר בעולם יצעדו משלחות כל העולם – וכמובן גם צאצאיהם של ניצולי אאושויץ יצעדו שם, וכל גוי עם שביב פיקפוק שיחזה מכל קצווי תבל בדגלם של היהודים הצועד גם הוא בסך, יבטל כלאחר יד את חוסר הנוחות – שהרי אם ליהודים זה כשר – מה כבר יש לי לדאוג. ומול משרד האוצר יפגינו מיעוטי יכולת – מדוע זה אין המדינה מסבסדת גם לילדנו את הנסיעה לפולין.