גוש החירות
ט״ז באייר ה׳תשפ״א (אפריל 28, 2021)
שלום לצופי ערוץ התוכן ‘ישראל מחר’ וברוכים הבאים לפינתנו היומית – מחשבים מסלול.
המהלכים הפוליטיים להרכבת ממשלה, לא כל כך מעניינים אותי. ביננו, מה כבר ההבדל אם ראש הממשלה יהיה נתניהו, גנץ, סער או בנט. מישהו רואה את ממשלת השמאל בראשות בנט, מגיבה באופן שונה – כלומר ‘לא מגיבה’ באופן שונה מה – ‘לא מגיבה’ – של ממשלת הימין בראשות נתניהו?
וכך כמובן גם שאר השמות המוזכרים להחלפת נתניהו. איש מהם אינו מבשר שינוי כל שהו, מלבד העניין האישי כמובן.
מאחורי מלחמת הביבים להרכבת ממשלה, אין שום בשורה מלבד כן ביבי או לא ביבי. אין שום שינוי בגוש ה”שינוי”.
אבל מאחורי מעטה השומדבר הפוליטי, המשעמם הזה, מתחבא משהו חדש, מהותי, ומאוד מעניין.
התודעה הישראלית מתארגנת באופן שונה משהכרנו.
השמאל, במהלך מבריק, יצר לגטימיות ורתם לשורותיו קטר עם כיפה סרוגה שהתהדר בימניותו. אינני יודע אם המהלך יצליח או לא – וכפי שאמרתי, זה גם לא כל כך חשוב בעיני, אבל בין כך ובין כך, הציבור התרגל לכך שהפוליטיקה כבר לא מייצגת רעיונות – אלא אנשים בלבד. כלומר היא הפכה כמעט חסרת משמעות.
גבולות העבר שהכרנו, אלה המפרידים בין ימין ושמאל ובין דתיים וחילוניים – היטשטשו וקרסו. כולם יכולים לשבת עם כולם, לריב עם כולם, לכרות בריתות עם כולם.
אבל מתחת לפני השטח נוצרה חלוקה שבעיני היא מרתקת, חלוקה שלא תשמעו עליה לא בפרלמנט ולא בתקשורת.
כמעט מליון ישראלים בגירים, הצליחו לעמוד במכבש הלחצים הברוטלי שהופעל על אזרחי ישראל – ולא התחסנו. הם איבדו מקומות עבודה, נודו ממעגלים חברתיים ואפילו משפחתיים – כלומר מדובר במשהו מאוד חזק שמאפיין אותם.
אין להם שום ייצוג בכנסת, שום ייצוג באמצעי התקשורת והם מוכפשים בכל דרך אפשרית.
ובכל זאת – מדובר בכ 20% מאזרחי ישראל וכשמבינים את המחיר ששילמו, מבינים שמדובר ללא ספק בפלח גדול מאוד מהאוכלוסיה.
מה הסיפור של של הקבוצה הזו. מה מגדיר אותם?
יש בהם דתיים, יש בהם ימניים, יש בהם שמאלנים, חילוניים, מאמינים ואתאיסטים גמורים – שום דבר מההגדרות הישנות לא מאפיין את המחנה הזה. האפיון שלו נמצא במקום אחר.
אני חושב שאם פעם עבר הקו בין העולים לארץ והנשארים בגלות,
ואם בהמשך – כאן בארץ נתהווה קו הפרדה בין הזהות היהודית לזהות הישראלית – כאשר הימין מייצג את הזהות היהודית והשמאל את הישראלית
הרי שהיום הולך ונוצר קו הפרדה חדש –
זו כבר לא הארץ והזהות הלאומית – כלומר הציונות – שמגדירה את המחנות.
וזו גם לא הזהות הדתית – שמגדירה אותם.
עכשיו זו כבר הזהות האנושית – כלומר האם אני בכלל בן אדם על צלם האלוקים וזכות הבחירה שלו. האם אני בן חורין, או שאני מעדיף להשתעבד לכוחות שעושים בי ובגופי כחפצם.
להתראות מחר ב חמש על חמש
17 תגובות
נכון ומדויק
עכשיו האתגר בגדול הוא לאחד את כל הקהל העצום הזה כדי לשנות את סדרי המשטר הישן שדוגל בחוסר אכפתיות ולכן גם בחוסר מעש ?
זהות מסוגלת ?
ימים יגידו.
משה, עם כל הכבוד וההערצה שיש לי אליך, אני לא מסכים. אני לא רואה תופעה של ״חירות״ שמתהווה (הלוואי והיה כך). יש שוחרי חירות רבים שהתחסנו, ויש הרבה שלא התחסנו משיקולים שונים ומשונים. אני כן רואה בארץ ובעולם מחנה של חשדנות כלפי המוסדות הכוחניים, לרבות הממשלה. הבעיה זה שלרוב זה אנשים שאין להם בשורה או חזון, חוץ מ״תנו לחיות בשקט.״. אני לא התחסנתי באם אר אן איי ולא אחסן את הילדים שלי גם אם זה יהיה חובה. ובכל זאת, לעניות דעתי, המלחמה שלך צריכה להיות נגד תרבות השקרים והמניפולציות ולא נגד החיסון עצמו. אז אין לראות בהתחסנות ראיה לגבי השתייכות למחנה כלשהו.
מסכים, והסברתי זאת בדברי.
זה מחנה אדיר, אבל מאוד חשדן מחד, ויש לך את כל הממסד החזק ונתוחכם מאידך. זה אתגר לא פשוט אבל בר פיצוח.
אתה צודק במיליון אחוז, אנשים צריכים לקבל רעיון ולא עוד מועמד שהחליט שמגיע לו. רעיון זה גם אומר קבוצה גדולה וחזקה, אנשים כבר שכחו מה זה קבוצה, כולם רגילים למפלגות של בן אדם אחד (כי בקושי יש משמעות למס’ 2, החל ממספר 3 אין שום משמעות, גם אף אחד לא מכיר את האנשים). קבוצה שתיוצג בקמפיין לא בהתאם למספר מנדטים פוטנציאלי, אלא כקבוצה גדולה וחזקה ומגובשת.
אנשים גם צריכים לקבל הזדמנות להישמע ולא רק לשמוע. כי רק באים לספר להם, אף אחד לא בא להקשיב. להערכתי, פיצוח הנקודה הזאת תהיה קריטית. אגב, קמפיין של אובמה זה קייס נפלא בתחום הזה, יש המון מה ללמוד מבחינת דרכי עבודה נכונים ויעילים.
חשוב להקדים תרופה למכה ולא לתת לממסד אופציה להציג את המפלגה כקטנה וקקיונית שלא תעבור את אחוז החסימה. גם לזה יש תרופות מרתקות, פשוט צריך לחשוב על זה ולעבוד בהתאם.
בקיצור, יש פה פוטנציאל אדיר, אבל צריך לבוא ולממש אותו.
נראה שאת מתארת את עצמך בלשון רבים. אני לא בטוח שמאפיני המחנה הם אלו שאת משלחכה עליו.
עקיצה יפה 🙂 מוכנה לשבת איתך בכל רגע על ניתוח ואפיון המחנה וכיוב’
כיף לשמוע-תודה
תודה
אתה מאוד צודק, אבל אני מנחש שמדובר באנשים שלא מצביעים בבחירות ולא משתפים פעולה עם הממסד, ומאמינים בחופש ולא ב”שלטון”,
והראייה לכך שאם תשים לב בציבור החרדי( שהייתי שם בעבר) מי שלא התחסן הם אלו שלא קשורים לממסד, כלומר מאה שערים, בית שמש, והפלג
ובכל שאר המוסדות כן השתתפו בניסוי, וזה שהם התנגדו להגבלות כמו שאתה טוען זה משום שההגבלות איימו על קיום הקהילות שלהם שזה מה שמחזיק אותם, אבל זריקה לא אכפת להם לקבל, ואני אישית עובד בבני ברק וכמו שאני רואה ושומע שכמעט כל הבחורי ישיבות אפ’ בני 16 קיבלו את הזריקה
הם לא מתחסנים אבל כן מצביעים
אני חרדי, ומעל גיל שלושים, מצביע בדבקות, ולא התחסנתי. כמוני נהגו כל אחי ואחיותי (אחד עשר במספר כ”י), וכמעט כל אחייני.
נו יש מחנה. יש מנהיג. בהצלחה במועד ה’.
תודה
אני מקווה שאתה צודק.
שמעתי שייתכן שחדרי הכושר ייפתחו גם בפני לא מחוסנים.
בנוסף, אני סטודנט ובשבוע הבא יתאפשר לי להיכנס לאוניברסיטה גם בלי דרכון ירוק לצורך בחינה.
למה הם עושים את זה לדעתך?
האם זה לא מחליש את נקודת הכפייה שאתה מדבר עליה?
הם נאלצים להתפשר עם המציאות החירותית כי יש המתעקשים לשמרה.
כיון שבסופו של דבר הם לא באמת רוצים שכולם יתחסנו. נח להם שיהיו שתי מחנות. של מחוסנים ולא מחוסנים. אך כיון שבהתחלה כולם היו לא מחוסנים, אז נדרש מאמץ רב כדי לייצר את קבוצת המחוסנים יש מאין, אך הם לא ידחפו בכל הכוח עד הסוף כדי להעביר את כולם שוב לקבוצה אחת של מחוסנים. נח יהיה להם לשמר את המצב של רוב מחוסנים מול מיעוט לא מחוסנים – להשאיר את הציבור במצב סכסוך תמידי בזמן שבעלי הון שלטון יחגגו על חשבון הציבור מבלי שנשים לב כיון שאנו עסוקים בלריב אחד עם השני. למה זה נקרא הון שלטון? כי לשלטון נח שהציבור מסוכסך בינו לבין עצמו ולא מתאחד נגדם. ולבעלי ההון (חברת התרופות) נח שרוב הציבור צורך את תכשיר הרפואה שלו שרק לפני שנה אף אחד בכלל כמעט לא שמע על שם החברה המייצרת כלל והיום זה תחליף כמעט לשם של אלוקים בפי ההמון.