הסגידה לשמעון פרס

בלי שום קשר לשאלה מה אתה חושב על שמעון פרס, השאלה המסקרנת באמת היא מה גורם למדינה שלמה להיכנס להיסטריה סביב בריאותו של קשיש בן 93.
מה שרק מחזק את השאלה הזו היא העובדה שאחרי ככלות הכל, הקשיש הנכבד מצוי במחנה המיעוט. אחרי אין ספור פיגועים, טילים, דריסות ושאר מרעין בישין, הרוב השפוי כבר הפנים ש”המזרח התיכון החדש” שהביא עלינו שמעון פרס – הוא לא כזה ‘גליק’…
למי שזוכר באמת מה היה כאן קודם לכן, ברור שעדיף היה להישאר עם הישן…
אני למשל, עשיתי ‘טסט’ לפורד טרנזיט של חברת ה’סנפלינג’ שלי, במרכז העיר עזה, ובביטוח הלאומי לא היה כלל אגף לטיפול בנפגעי פעולות איבה…
אז נכון שיש הזוכרים את פרס אחרת – אבל מה פשר הסגידה הזו שמעבר לכל היגיון סביר, לאדם שזכה להגיע לגיל כה מופלג ובסך הכל הולך בדרך כל בשר.
כדי להבין זאת כדאי להציץ בדוגמאות קיצוניות של אהבת המונים בלתי מוסברת.
כשלפני שנים אחדות הלך לעולמו רודן קשיש ששלט בצפון קוראה, השתאה העולם נוכח גילויי האבל הספונטניים של ההמונים. אחרי ככלות הכל – מדובר שם ברוצח המונים, הייתכן באמת שהכל הצגה?
עשרות סובייטים קפאו למוות בתור למואוזולאום של סטאלין – שכמו דיקטטור וקומוניסט ראוי לשמו, טבח עשרות מליונים מבני עמו – האם מישהו אילץ אותם לעשות זאת?
ככל הנראה האבל שם אכן היה ספונטני. כשציבור מדוכא אינו מכיר כלל מציאות אחרת, אזי כשמסתלק הרודן – כמו מת האב, מתה האם – כבתה השמש…
הימין הישראלי, מעולם לא הצליח ליצור אלטרנטיבה לתעשיית השלום ולתודעת השלום שבראשן עמד שמעון פרס.
כשנתניהו חיבק את ערפאת ומדבר עד היום על שתי מדינות,
כשבנט מדבר בשפת אוסלו על שטחי A, B ו C (בדיוק כמו ביילין לפני 20 שנה)
כל שנותר לישראלים הוא התודעה והשפה שברא פרס.
זה בכלל לא משנה איזה מחיר נורא שילמנו ועודנו משלמים בגין חזונו הבלתי מציאותי בעליל שחוזר ומתפוצץ לכולנו שוב ושוב בפרצוף. כל עוד זהו החזון היחיד במציאות הישראלית הכל ימחל לו הכל יסלח כי הוא הקרקע והאוויר שהתודעה הישראלית צועדת עליה ונושמת אותה.
הסוד של פרס הוא הימין חסר האלטרנטיבה.
החדשות הטובות הן שבשבועות האחרונים הושלם מצע ‘זהות’.
לראשונה, יש אלטרנטיבה לשמעון פרס.
“מי ניצח בבחירות ?”
שאל העיתונאי דניאל בן סימון את פרס (לאחר תבוסתו ב-96′ לנתניהו)
“היהודים”
ענה פרס לסימון המשתומם…
“היהודים ניצחו את הישראלים”
עד מהרה התברר שפרס טעה. היהודים אכן זכו בבחירות – אך כשמיהר נתניהו לחבק את ערפאת ולסגור את שערי אוסלו על כל קצוות החברה הישראלית, התברר של’יהודים’ אין אלטרנטיבה לחזונו של פרס ודווקא בזכות עם עליית הימין, ה’ישראלים’ הם שניצחו את ניצחונם הגדול ביותר…
נאחל ל’זהות’ הצלחה גדולה – ולפרס אורך ימים, בכדי שיספיק לראות שבכל זאת צדק – ו’היהודים’ אכן לקחו אחריות למדינתם.
יש רק דרך אחת לרדת מהמדרון החלקלק שעליו העלה אותנו באוסלו – שמעון פרס:
הצטרפו ל’זהות’.