מה שסוויסה מבין

ב”ה חשוון תשס”ח

מה שסוויסה מבין משה פייגלין – מקור ראשון

*

הנחתי את המזוודות על שולחן הבידוק בנמל התעופה ‘קנדי’. שבועות אחדים קודם לכן זכתה ‘קדימה’ ברוב גדול והליכוד צנח ל 12 מנדטים. ” פייגלין – איזה טמבל היה ביבי ” – שמעתי פתאום קריאה מקצה הטרמינל ועד קצהו. הבטתי נבוך לכוון ממנו באה הקריאה. באמצע החורף הניו-יורקי, עמד שם ישראלי במכנסיים קצרים וגופיה – לא היה לי מושג מי הוא. “למה טמבל?” שאלתי. “הוא חשב שאם יתקוף אותך ויעשה ממך עבריין – אז הוא יקבל את הקולות של ‘קדימה’ – הוא לא קיבל אף קול מ ‘קדימה’ אבל איבד עשרה מנדטים ימניים שברחו לליברמן – ליברמן חייב לך עשרה מנדטים… ואגב – אתה יודע מי אני?” נדתי בראשי לשלילה – “אני ימין סוויסה מהפנתרים השחורים”. עכשיו זה כבר נעשה מעניין. הניתוח הפוליטי הקולני, לו זכיתי זה עתה – נראה לי מוגזם אם כי היה בו בהחלט הגיון. יותר עניין אותי סיפורו האישי של סוויסה ש גולדה כינתה אותו ואת חבריו ” לא נחמדים”. אז ככה – סוויסה כבר שבע שנים במיאמי – עוסק בנדל”ן אך מחובר מאוד – כך מסתבר – לנעשה בארץ וכפי שהתברר לי מקריאת ‘מקור ראשון’ בשבוע שעבר, מבין מה קורה כאן, טוב יותר מרוב הישראלים.

*
חלפו כמעט שנתיים מאז אותה פגישה, בליכוד התנהלו פריימריס נוספים וכמו ריטואל קבוע, הקפיד נתניהו לעשות כול שביכולתו בכדי לתקוף אותי ולנסות למנוע את התמודדותי. לפני שבועיים נפגשתי עם אחד מבכירי מטה נתניהו. שעה ארוכה ניתחנו את שהתחולל. “מה היה קורה אם במקום לנעול עצמו בחדרי חדרים ולדחות את ידי המושטת לברכו, היה נתניהו מסביר לעיתונאים, כי הליכוד הוא תנועה לאומית רחבה, הכוללת מגוון רחב של דעות, ועכשיו כשההתמודדות מאחורינו כולנו משלבים ידיים בכדי להפיל את ממשלת אולמרט ולחזור לשלטון?” – שאלתי את בן שיחי. “השמאל היה עושה ממנו קציצות” הוא השיב. “כמה זמן”? שאלתי. “יום וחצי” – השיב. “תרשה לי להגיד לך מה היה קורה אח”כ” – המשכתי. “מימין לליכוד יש מעגלים רחבים מאוד שהמסר שלי מדבר אל ליבם. הם נימצאים אצל ליברמן, הם נמצאים אצל ש”ס, הם נמצאים בכל מני פירורים של מפלגות ימניות חסרות משמעות – מדובר בפוטנציאל של אולי חמשה עשר מנדטים שהיו פעם בליכוד. הרי הליכוד עמד פעם על 48 מנדטים. אבל מרוב התמרכזות, התייאשו ממנו אנשי המחנה הלאומי וברחו ימינה. היום באמצעות קולותיהם שעברו לש”ס וליברמן – מחלק אולמרט את ירושלים. מי יכול לשמש בליכוד – חוליה שתקשר אותו שוב אל מצביעיו המסורתיים? כשנתניהו סגר את הדלת בפני – הוא למעשה סגר את הדלת עליהם ואמר לפוטנציאל עצום של מצביעים – אתם לא ליכוד – אם נתניהו היה נוהג ככול מנהיג פוליטי המבקש לאחד את מפלגתו – היה הליכוד פשוט מכפיל את עצמו…”

“אתה צודק” – השיב לי בן שיחי – “אני לא יודע להסביר למה הוא עשה את זה…”

*

אז ימין סוויסה דיבר על עשרה מנדטים שנדדו לליברמן, אני הוספתי קולות שנדדו לש”ס ומפלגות אחרות ודיברתי על אולי חמשה עשר מנדטים. אך בשבוע שעבר בא ד”ר אשר כהן – ובמאמר מעניין, הציג בפני קוראי מקור ראשון נתונים מאלפים מסקר שפילח את ההזדהות הפוליטית של תושבי ישראל. 29% מהנשאלים הגדירו עצמם ‘מרכז’. מימין להם נמצאו 15% שהגדירו עצמם ימין מתון – וד”ר כהן מזהה אותם בהגיון רב עם מצביעי הליכוד. ועכשיו הגיע תורה של הפתעה הגדולה. 12% מימין לליכוד הגדירו עצמם כימין רגיל, ועוד 22% (!) מימין לליכוד הגדירו עצמם כימין קיצוני. בסך הכל התברר שמימין לליכוד – הממרכז עצמו לדעת – נמצאים 34% של אנשי ימין – שליש ממצביעי ישראל!

ימין סוויסה טעה – לא עשרה מנדטים איבד הליכוד כשבידל עצמו מה “קיצוניים”, הוא ויתר מראש על פוטנציאל מסורתי של כ 40 מנדטים.
כל שעל הליכוד לעשות בכדי לשוב לשלטון באמת – ולעצור את שקיעת הטיטאניק הלאומית שלנו שלנו, הוא לשוב ולמצב עצמו כמפלגה לאומית אמיתית – מפלגה המהווה אלטרנטיבה מהותית לשמאל ולא מפלגת צלו החיוור של השמאל הקיצוני.