"עדיף היה שהנכדים לא ישימו מסיכות" - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד | 16/04/2024
אקטואליה ופוליטיקה חברה ומדינה מאמרים ופוסטים מהעבר

“עדיף היה שהנכדים לא ישימו מסיכות”

ט״ו במרחשוון ה׳תשפ״א (נובמבר 2, 2020)

“עדיף היה שהנכדים לא ישימו מסיכות”

“עדיף היה שהנכדים לא ישימו מסיכות” – אמרתי הבוקר לציפי.

היה זה לאחר פגישה ארוכה של מס’ שעות אל תוך הלילה, עם פרופ’ אודי קמרון -ראש המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וד”ר אורי גביש – פיזיקאי, מומחה לבחינת אלגוריתמים ויועץ בתחום הביו-רפואה.

אחרי חודש של סגר החליטה ציפי שהיא רוצה לחיות – כלומר לחבק את הנכדים – וכך עשינו.

“למה עדיף היה שלא ישימו”? – שאלה ציפי

“כי אם לא היה סגר והנכדים היו הולכים כרגיל לבית הספר, סביר שכבר היו נדבקים, מפתחים חיסון טבעי ומחלימים – בלי להרגיש כלל. ואנו, שלא יכולנו יותר עם הסגר הביזארי הזה, היינו פוגשים אותם בלי שום סכנה. כי מי שמחוסן לא מדביק.

אבל הסגרים הללו, והמסיכות הללו, על אוכלוסיות שהסיכון שלהן להיפגע מקורונה, קטן בהרבה מהסיכוי להיפגע מתאונת דרכים, גורמים למתיחת המגיפה כמו מסטיק, ועכשיו כשאנו פוגשים את הנכדים, הם באמת מסכנים אותנו כי עוד לא חלו ולא פיתחו עמידות.

פרופ’ קמרון, ד”ר גביש וחבריהם (מן המובילים בעולם בתחום), שכנעו אותי כי מדיניות הסגרים, הבדיקות, חנק העסקים הקטנים וחורבן זכויות האדם וחירויות הפרט – היא טירוף מוחלט.
לא רק שהיא גורמת נזק נורא לאזרחי ישראל כמעט בכל תחום אפשרי, היא גם מגדילה את הסיכוי לחלות ולמות מקורונה – כי הסיפור שלי ושל ציפי הוא הסיפור של כל האוכלוסיות שבסיכון.

המומחים האמיתיים הללו, לא רק שיכנעו אותי במחדל האיום של המדיניות הנוכחית, הם גם ישבו וניסחו תוכנית אלטרנטיבית – תוכנית “הגיון בריא”, שעיקרה יצירת כלים אפקטיביים לשמירה על האוכלוסיות שבסיכון, ושחרור שאר האוכלוסיה לחיים בריאים ולהתחסנות טבעית ומהירה.

הנתונים מוכיחים שה’חברה’ האלה צדקו לאורך כל הדרך.
במדינות שלא עשו שום סגר התחלואה כיום קטנה בהרבה משאר העולם.

בחודש האחרון בלבד, מתו בישראל 15.5 חולי קורונה, על כל חולה אחד שנפטר בשבדיה !!!
השבדים טעו טעות קשה כשלא שמרו על אוכלוסיות הסיכון כראוי בהתפרצות הראשונה. ובכל זאת כבר עכשיו הגענו (באופן יחסי לאחוזי המבוגרים) לאותם סדרי גודל של נפטרים בשבדיה כולל המכה שחטפו בהתפרצות הראשונה –
אלא ששם החיים חזרו למסלולם, בלי שום סגרים וחורבן, ואילו אצלנו – גם אוכלים את הדגים המסריחים של הסגרים, וגם מגורשים מהעיר עם מגיפה שאינה נגמרת ומוות מיותר של אלפים.

גם הממשלה וגם האופוזיציה אינן מסוגלות להודות בטעותן הנוראה.

במקום זאת הם רק יוסיפו עוד קנסות, עוד סגרים, עוד מעקבים ועוד חורבן.

זה לא ייגמר אם הציבור לא יבין מה קורה כאן.

ידע הוא כח!

אז שתפו בכל המרץ!

המשך יבוא.

שתף את הפוסט:
הפוסט הבא

1 תגובה

השאר תגובה