פרשת בא תשפ”ב
ה׳ בשבט ה׳תשפ״ב (ינואר 7, 2022)
השבת נקרא את פרשת בא:
ח וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן אֶל-פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים. (פרק י’)
העניין האמיתי שעומד כאן על הפרק הוא מעמדו הפוליטי/תיאולוגי של פרעה עצמו.
“לי יאורי ואני עשיתיני” אומר פרעה – כפי שניסה לומר גם האדם המודרני. אני הוא העומד במרכז הבריאה, רצונותיי הם קובעים – כל השאר סיפור – נרטיב וכיו”ב טרמינולוגיות פוסט-מודרניות.
(אפשר אולי לסמן את נקודת ההתחלה המודרנית של אלילות האדם, בוויכוח שבין גלילאו לכנסייה. גלילאו טען שהעולם סובב סביב השמש והושלך לכלא. מי צדק? התשובה היא שהכנסייה צדקה לא בהשלכתו לכלא כמובן, אלא בשאלה העקרונית. השאלה מי סובב סביב מי אינה קשורה בגודלם של כדור הארץ והשמש אלא בשאלה מי מהם מהווה את נקודת הייחוס. ילד קטן מקבל מתנה מכונית המונעת בקפיץ. מהר מאוד הוא מגלה שאם יאחז בגלגל, המכונית תסתובב והגלגל יישאר אחוז בין אצבעותיו. הויכוח בין גלילאו לכנסיה היה מי הוא האוחז – מי קובע את נקודת הייחוס – האדם או הא-לוהים. כאן כבר מדובר בשאלה תיאולוגית, לא מדעית וזהו תחומה של הכנסייה ולא של גליליאו).
המשטר הפרעוני הוא שיאה של אלילות האדם, ההיפך המוחלט של בשורת החירות שעתיד הבורא לבשר לאנושות כולה, באמצעות עמו ישראל.
האיום במכת הארבה כבר מתחיל לערער את פרעה. הוא כבר מוכן לנהל משא ומתן. וכמו פוליטיקאי משופשף הוא עושה כל שביכולתו לשמור את כל הקלפים בידיו, גם הפוליטיים, גם התיאולוגיים.
“וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן” פרעה מדבר עמם באמצעות שליח, שומר דיסטאנס – שומר על מעמדו.
“לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה’ אֱ-לֹהֵיכֶם” – לא א-לוהי, א-לוהיכם.
“מִי וָמִי הַהֹלְכִים” – מבקש דיווח. אתם נותרים תחת ריבונותי.
אחרי מכת הברד, נסוג מעט הפוליטיקאי המשופשף מעמדתו הפוליטית אך לא מהתיאולוגית. הוא כבר לא כל כך חזק באופן אישי. אך הוא עדיין מחזיק ברעיון האלילי שה’ הוא א-לוהי העברים בלבד. כלומר אני – פרעה – א-לוהים. אבל יש גם א-לוהים אחרים שהסתבכתי איתו ועם עמו.
טז… וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַה’ אֱ-לֹהֵיכֶם וְלָכֶם.
אולם אחרי מכת חושך, כבר נעלמת משפתי פרעה המילה – א-להיכם – ה’ הוא הא-ל האחד.
כד וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל-מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה’ רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם-טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם.
אך עדיין מנסה פרעה לדבוק בכוחותיו האחרונים בשררה. פתאום הוא חלש מספיק כדי לאיים במיתה על משה ואהרון. לפני הקץ הופכת סביבתו הקרובה של הרודן הדועך, למסוכנת מאוד.
כח וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת.
עכשיו מקבל פרעה את המכה הקשה מכל לכל מנהיג.
ג וַיִּתֵּן ה’ אֶת-חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי-פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם. (פרק י”א)
זה לא משנה מי יושב בפועל על הכיסא. מה שחשוב הוא היכן לב העם. מן הנקודה הזו כבר משה יכול לבצע הפיכה ולשלוט באימפריה.
לא וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם-אַתֶּם גַּם-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת-ה’ כְּדַבֶּרְכֶם. לב גַּם-צֹאנְכֶם גַּם-בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם-אֹתִי .(פרק י”ב)
עכשיו התבוסה מושלמת. גם פוליטית, גם תיאולוגית. צאו והפסיקו לאיים על שלטוני – אומר פרעה- ומן המקום בו תהיו – ברכו גם אותי – כי א-לוהיכם הוא הא-לוהים.
(עוד מעט…) שבת שלום, משה פייגלין
6 תגובות
משה שלום,
אתה מקביל את בנט לפרעה?
נכתב ב 2014…
אהה… כלומר אתה מקביל את נתניהו לפרעה.
משה שלום
אני מאוד מתפלא, שאתה מצדיק אירגון עריץ שונא ישראל, שנושא את שם האל לשוא כדי להצדיק את העריצות שלו, כמו הכנסיה הקתולית. התצפית של גלילאו מראות, שהאדם הוא חלק זעיר מתוך יקומו של הקב”ה ולכן יכולתו להשפיע על המציאות מוגבלת. הסיבה לשפיטתו של גלילאו זו: הטענה של השקרית של הכנסיה הקתולית שהאל שם את האפיפיור במרכז ונתן לו את הסמכות לפרש את כתבי הקודש גם בצורה נפתלת, שסותרת את פשט הכתוב ואת המציאות, שהאל מראה לנו.
יחס דומה ליחס הקתולים למציאות ולפשט הכתוב אני מוצא אצל תומכי נפתלי בנט.
לקחת את דברי למקום שממש לא התכוונתי אליו.
לא באתי להצדיק את התאולוגיה הקתולית אלא לטעון שהשאלה הזו היא שאלה תאולוגית.
שלום משה,
כלא דתי, שטעה והצביע לבנט, פירוש מעווט של התורה ונשיאת שם האל לשוא מעסיקים אותי הרבה יותר משחצנות סמולנית מיובאת של “כוחי ועוצם ידי”.