פרשת וירא תשפ"ב - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ח באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 28/03/2024
פרשת השבוע

פרשת וירא תשפ”ב

ט״ז במרחשוון ה׳תשפ״ב (אוקטובר 22, 2021)

פרשת וירא תשפ”ב

א וַיֵּרָא אֵלָיו ה’ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. (בראשית י”ח).

כפי שקראנו בפסוקים הקודמים, בסוף פרשת ‘לך לך’, עבר זה עתה, האיש הענק הזה, בגיל 99, ניתוח ברית מילה. ובמקום לנוח במיטתו בחמסין הזה, הוא יושב בפתח האוהל, ממתין לאורחים, אולי תיקרא בידיו ההזדמנות למלא את מצוות הכנסת אורחים, למלא שליחותו ובשורתו. 

כג וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ כָּל-זָכָר בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ אֱלֹהִים.  כד וְאַבְרָהָם בֶּן-תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה  בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  כה וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה  בְּהִמֹּלוֹ אֵת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.  כו בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל אַבְרָהָם וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ.  כז וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ.  (שם י”ז)

כלומר כל ההתרחשות שפותחת את הפרשה סובבת סביב ברית המילה. הברית של כל יהודי ויהודי עם בורא עולם, הברית שהפכה אותנו לעם הנצח, הברית שהיא הקובעת את זהותנו הלאומית. אין דבר כזה יהודי בלי הברית הזו עם בורא עולם. אין יהדות שיכולה להחזיק מעמד בלי אלוהים. איתו אנחנו נצחיים, בלעדיו אנחנו צ’יק צאק נמוגים.

לאחר שכרת את הברית הזו, יכול אברהם לכאורה לנוח על זרי דפנה, או לפחות לדאוג למשפחתו בלבד. מה אכפת לו מכל עמי הארץ שאינם בברית. לכאורה מי שצריך היה לדאוג לכולם היה צדיק אחר – נח. כי נח היה אבי האנושות לא אבי העם היהודי.

ואולם קורה בדיוק להיפך. נח – הגלובליסט – אינו מתפלל ואינו מתאמץ כלל כדי להציל את האנושות מהמבול. דווקא אברהם, אחר שכרת ברית והפך להיות אברהם העברי – שכל העולם מן העבר האחד והוא מן העבר השני – דווקא בזכות הברית הזו אכפת לו מאחרון הפושעים והחוטאים שבאומות העולם.

כ וַיֹּאמֶר ה’ זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי-רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד.  כא אֵרְדָה-נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְאִם-לֹא אֵדָעָה.  כב וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי ה’.  כג וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר  הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם-רָשָׁע.  כד אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא-תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.  כה חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט.  כו וַיֹּאמֶר ה’ אִם-אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל-הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם.  כז וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר  הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר.  כח אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת-כָּל-הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם-אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה.  כט וַיֹּסֶף עוֹד לְדַבֵּר אֵלָיו וַיֹּאמַר אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם אַרְבָּעִים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה בַּעֲבוּר הָאַרְבָּעִים.  ל וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם-אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים.  לא וַיֹּאמֶר הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל-אֲדֹנָי אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים.  לב וַיֹּאמֶר אַל-נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ-הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. (שם י”ח)

הברית שכרת אברהם אינה ברית של מיוחסים. זו אינה ברית של זכויות יתר – ברית שמשחררת מאחריות. הברית שכרת אברהם, אותה בחירה בעם ישראל – זוהי ברית של חובות, 613 חובות, ברית שמטילה עלינו אחריות לעולם ומלואו.

אנו רואים כיום גלובליסטים מגלובליסטים שונים. ילדה זבת חוטם שנלחמת פתאום נגד פגעי האקלים והאיום על הפלנטה, מקבלת במה באו”ם…

ואולם האכפתיות הזו היא אכפתיות מזוייפת, אכפתיות שבאה להציב את האדם במקומו של הבורא – ובמקום שאין אלוהים – מסביר אברהם בהמשך הפרשה – המוות הוא שמולך:

יא וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין-יִרְאַת אֱ-לֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה וַהֲרָגוּנִי … 

                                                                                                               (בראשית כ’).

מי שירא את הא-לוקים, חש להציל את ברואיו שנבראו בצלמו.

ומי שאין לו א-לוהים, מעדיף כמה שפחות בני אדם על פני הפלנטה.

שבת שלום

שתף את הפוסט:

1 תגובה

השאר תגובה