פרשת פנחס תשפ"א/ב - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
י״ט באדר ב׳ ה׳תשפ״ד | 29/03/2024
פרשת השבוע

פרשת פנחס תשפ”א/ב

ט״ז בתמוז ה׳תשפ״ב (יולי 15, 2022)

פרשת פנחס תשפ”א/ב

פרשת פנחס תמוז תשפ”א


א וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. ב וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל-הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד לֵאמֹר. ג אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא-הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל-ה’ בַּעֲדַת-קֹרַח כִּי-בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא-הָיוּ לוֹ. ד לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ. ה וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה’. ” (במדבר כ”ז)

בעידן המודרני, משמשות בנות צלפחד השראה פמניסטית. למה רק לגברים מגיע נחלה – היכן כאן השוויון המגדרי?
ותשובת הא-ל אינה מבוששת לבוא:

ו וַיֹּאמֶר ה’ אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ז כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת-נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן. ח וְאֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי-יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ. ט וְאִם-אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו. י וְאִם-אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו. יא וְאִם-אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת-נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת-מֹשֶׁה. “

לכאורה, ההכרעה ברורה – ‘כן בנות צלפחד דוברות’.
ואולם עיון אמיתי בפסוקים, מגלה כי המוטיבציה של בנות צלפחד הפוכה לחלוטין למיוחס להן. המניע לבקשתן ברור. הן מבקשות ששם אביהן, החקוק בנחלה בארץ ישראל, לא יעלם. אילו היו לצלפחד בנים לרשת ולהמשיך את שם המת על נחלתו, לא היתה לבנות צלפחד שום בעיה. כל רצונן הוא לשמור על זכויות אביהן – לא על זכויותיהן שלהן.

כשיש בעולמנו נקודת ייחוס אבסולוטית לזהות, לא מתקיימת מלחמת הכל בכל.
ישראל לא מקנא בלוי, הלוי לא מיצר על זכויות הייתר של הכהן, גבר לא מתקנא באשה ולהיפך. לכל אדם, משפחה, שבט ואומה המנגינה הייחודית שהיא רק שלו, בה זהותו ומתוך כך נוצרת הרמוניה רחבה.

אגב סיפור בנות צלפחד ונחלתן, אנו למדים על הקשר המיוחד שקושרת תורת ישראל בין בן העם הישראלי לארצו. לכל ישראלי חייבת להיות נחלה בארץ ישראל. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל – לפני שהיא שייכת למדינת ישראל.
דוגמה מאלפת נותן לנו המלך אחאב, החושק בכרם נבות היזרעאלי:

ב וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל-נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה-לִּי אֶת-כַּרְמְךָ וִיהִי-לִי לְגַן-יָרָק כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ אֶתְּנָה-לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה. ג וַיֹּאמֶר נָבוֹת אֶל-אַחְאָב חָלִילָה לִּי מֵה’ מִתִּתִּי אֶת-נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ. ד וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל-בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי וַיֹּאמֶר לֹא-אֶתֵּן לְךָ אֶת-נַחֲלַת אֲבוֹתָי וַיִּשְׁכַּב עַל-מִטָּתוֹ וַיַּסֵּב אֶת-פָּנָיו וְלֹא-אָכַל לָחֶם.” (מלכים א’ כ”א).

מדובר במלך עוצמתי מאוד שרחוק מאוד מהקפדה במצוות. ואולם כשנבות מסרב למכור למלך את נחלתו, אין בידו הכח לגבור על המקובל והידוע בקרב ישראל. משמעות תשובתו הקצרה של נבות – ‘ה’ לא מרשה לי לתת לך – המלך – את נחלת אבותי’ – היא, שאתה, ‘המלך אחאב’, זמני וארצי, יש מלך נצחי מעל מלך בשר ודם. כנראה שזו הסיבה לתגובתו הילדותית והבלתי סבירה של אחאב.
 
הנה למדנו דבר מה על חירות אמת.
 
חירות אמת של בנות צלפחד שאינן דורשות שוויון מתוך טשטוש זהויות, אלא בדיוק להיפך, מבקשות את שמירת הזהות המשפחתית של אביהן ומתוך כך עומד להן הכח לזכות בנחלתן –
וחירות אמת של האזרח נבות, אזרח שיש לו זהות מתוך אמונה, ולכן לא ניתן לגעת ברכושו ויש לו הכח לעמוד מול מלך עוצמתי –
 
שבת שלום

שתף את הפוסט:

2 תגובות

  • וַתִּהְיֶ֜ינָה
    מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה
    וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה
    וְנֹעָ֖ה
    בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֑ד
    לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן
    לְנָשִֽׁים

    מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת
    בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה
    בֶן־יוֹסֵ֖ף
    הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים
    וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן
    עַל־מַטֵּ֖ה
    מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן

    סיום הפרשה ממקד אותנו ביעד ובמטרה
    הקמת משפחה.

  • יום אחד חלונות ביתיהם של איש שמאל, איש ימין, ומשה פייגלין מותקפים באבנים. “זה לא הבית שלך אלא הבית שלנו!” צועקים חבורת המתקיפים.
    .
    איש השמאל פותח את דלת ביתו במהרה ואומר למתקיפים בחמימות “חברים יקרים! אין צורך לזרוק אבנים. אתם מרגישים שזה הבית שלכם… אני מרגיש שזה הבית שלי… בוא תיכנסו ונדבר על זה… מיד אכין לנו קפה ועוגיות.” הם נכנסים ומקיימים שיחה טובה ובסופה הם הולכים בחזרה לביתם.
    .
    בינתיים אצל איש הימין ישנה בהלה, כשהוא חושב לעצמו “וואי מה אני אעשה?”… “איך נפלה עלי החבורה הזאת עכשיו…”, “ומה יגידו השכנים?…” הוא פותח את חלונו ואומר למתקיפים בלחץ “תקשיבו חברה – זה הבית שלי! נראה לי…”, “אם תזרקו לפה אבנים שוב דמכם בראשכם!. החבורה זורקת עוד כמה אבנים ועוזבת את המקום.
    .
    בינתיים במשפחת פייגלין, משה כועס על כך ששברו את חלונו. הוא יוצא מביתו אל עבר החבורה ואומר להם בתקיפות: “זה הבית שלי ואם תרצו גם אסביר לכם מדוע”, “עכשיו לכו מפה! או שדמכם בראשכם.”
    החבורה זורקת עוד כמה אבנים ועוזבת בכעס.
    .
    עובר יום והחבורה חוזרת לזרוק אבנים על החלונות של כל הבתים.
    .
    איש השמאל מתאכזב, אך לא מאבד תקווה. הוא מזמין את החבורה שוב לשוחח עם קפה ועוגיות, והם דנים שוב על הנושא ועוזבים לביתם.
    .
    איש הימין לא מופתע, אך שמח למראה ההפתעה על פני החבורה כאשר אבניהם לא מצליחות לשבור את חלון הפלדה החדש שקנה. בינתיים הוא משקיף מהחלון, ובמיומנות של צלף יורה בהם עם רובה פיינטבול ישר לקרסול. “דמכם בראשכם!” הוא צועק אליהם וסוגר את החלון במהירות.
    .
    בינתיים אצל פייגלין, החבורה מופתעת לגלות שהבית מכוסה דגלים ושלטי ענק בהם כתוב “בית משפחת פייגלין”. הם שבים לזרוק אבנים על חלונו, ובתגובה הוא יוצא עם חבורה משלו ומתקוטט איתם, עד שהם עוזבים לביתם.
    .
    כעבור מספר חודשים, איש השמאל בטיפול נמרץ אחרי שהחבורה לקחה את ביתו בכוח, לקחה את אשתו ובנותיו, ונתנה לו מכות.
    .
    ביתו של איש הימין אמנם מכוסה לגמרי בפלדה בשלב זה, אך הוא שמח מ”נצחונו” במו”מ האחרון במסגרתו הוא הסכים לוותר על הבית רק בשבתות וחגים.
    .
    רק עם פייגלין, החבורה עדיין לא יודעת מה לעשות שכן בכל פעם שהם מאיימים לקחת את ביתו, הוא רק מכריז באופן יותר ויותר בולט שזה הבית שלו ורק שלו.
    .
    בשלב זה מנהיג החבורה מסתכל אל חברו ואומר לו:
    “וואלה… הפייגלין הזה לא הולך לשום מקום… מה נעשה איתו?”
    .
    “לא יודע לגבי פייגלין…” אומר חברו ומציץ אל בית השכן מצד שמאל,
    .
    “אבל מישהו זורם על קפה ועוגיות?”.

השאר תגובה