פרשת ויחי תשפ"ג

ד וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ-נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר. ה אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי וְאָשׁוּבָה. (בראשית מט)

רגע רגע… מה זאת אומרת אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ-נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה…הרי מדובר במשנה למלך!

מד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. (בראשית מא)

מדוע צריך המשנה למלך, האיש החזק ביותר במצרים, לפנות אל המקורבים לפרעה, לבקש מהם טובה, שיואילו להעביר לפרעה את בקשתו?

אלא שלקח חשוב ביותר אנו לומדים כאן. לעולם אל תחשוב שיש לך משענת אצל אומות העולם. לעולם אל תעלה על דעתך, כי הטובה שהשפעת עליהם תועיל לך כשתזדקק להם.

יוסף הציל את כל ארץ מצרים. יוסף הביא את פרעה לרמת שלטון פנימי ועולמי שלא יכול היה לדמיין לפני שפגש אותו.
אולם עד מהרה נשכח הדבר ומעמדו של יוסף הלך ופחת.

ייתכן שהיתה כאן כוונת מכוון – אולי חשש פרעה מהתעצמותו של יוסף, במיוחד לאחר שהצטרפה אליו משפחתו. ואולי היתה זו האנטישמיות. ואולם מאז ועד היום, שוב ושוב אנו חוזרים ולומדים בדרך הקשה את ברכתו של בלעם הרשע –

"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"