06/07/2021 – כ״ו בתמוז ה׳תשפ״א

גאווה

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

32 תגובה

image_print
שיתוף ב print
הדפס

לאן צועד המצעד

כל הארץ דגלים דגלים, ערי ישראל מתקשטות לכבודו. גם משרדי ממשלה מקפידים להניף את הדגל הססגוני. מגדילה לעשות עיריית תל אביב ומפרסמת כרזות רחוב מושקעות בכיכובם של גברים הנושקים לשפתי גברים ונשים הנושקות בתשוקה זו לזו – "תתקדמו" אומרות המודעות.

חודש הגאווה…

הקדמה ראשונה

אין לאן לברוח מהנושא, אך גם אין באמת אפשרות לעסוק בו. כי כמו בכל נושא, שבחר העידן הפרוגרסיבי לחתור באמצעותו תחת אושיות החברה – פמיניזם, התחממות גלובלית, משפחה, שלום, איכות הסביבה, קורונה ואפילו צער בעלי החיים – גם תרבות ה"גאווה" (בעיקר התרבות הזו) נישאת בחלל על גבי אלימות קשה.

ככלל אין זו אלימות פיזית, זו אלימות גרועה ממנה. כי כל נקיטת עמדה ביקורתית תזכה מיד למתקפת מצח, לא רק נגד הלגיטימיות של דבריך, אלא בעיקר הלגיטימיות שלך עצמך. שום גורם מייצג לא ינסה באמת להתמודד עם מה שהולך להיכתב כאן. באופן אוטומטי יעסקו הכל בדה-לגיטימציה ובדה-הומניזציה של הכותב.

במאמר זה אטען בין השאר שמצעד הגאווה הוא מצעד פוגעני ואלים מאוד – יותר מכל הפגנות החרדים, שריפת פחי האשפה וקריאות הגנאי גם יחד. כך שעוד בטרם אתיישב לכתוב, כבר אני מוצא את עצמי בעמדת התגוננות – עמדה של מי שצריך להוכיח את חפותו.

הקדמה שניה

קודם שנבחרתי כחבר כנסת, נוצר קשר ביני לבין קבוצות של הומוסקסואלים. הם התארחו בביתי וניהלנו שיחות עומק. כאבם היה אותנטי והוא נגע לליבי. באחד המפגשים אמר לי סגן אלוף רהוט – "הייתי מעדיף להיוולד 'סטרייט' אבל מה אעשה וזה מה שאני". גיליתי צדדים שלא הכרתי והאמפטיה שפיתחתי גרמה לי להיענות, כח"כ טרי, להזמנה לביקור ב'בר נוער', מרכז הנוער ה'גאה' בתל אביב. בביקור הראו לי את סימני הכדורים שקטלו שני אנשים וההנחה המובנת מאליה, היתה שאת הירי ביצעו גורמים אידיאולוגיים עוינים. 

בדיעבד התברר כי ייתכן מאוד וההיפך הוא הנכון ומדובר היה בסכסוך פנימי. על אף שנמצא האקדח שבו בוצע הירי ולמשטרה היה יותר מקצה חוט בכדי לסיים את החקירה, נותר התיק לא מפוענח. משכיוון החקירה הפסיק לשרת את האג'נדה, התמסמסה לחלוטין האמביציה להגיע לחקר האמת. התקשורת, שלא פסקה מלעסוק בעניין ולדחוק במשטרה לעצור חשודים, נאלמה ונעלמה. 

אגב כך, עלה חשד כי בגירים קיימו יחסי מין עם קטינים במועדון, אך גם חקירת פן זה רחוקה היתה מלקבל את מיקוד התקשורת כפי שמקובל במקרי כדורגלנים וקטינות או מורים ורבנים ותלמידיהם. קשה לכמת תחושות, אך יש רגליים לסברה כי כשמדובר בחשדות שבתחומי בבת עינה של אופנסיבת הפרוגרס –  התקשורת, הפרקליטות ולבסוף המשטרה, מעדיפות להפנות מבטן ולקבור את הטיפול תחת נושאים חשובים יותר. לעומת זאת, כשמדובר באחד המקרים הנדירים מאוד של אלימות אידיאולוגית אמיתית כלפי הומוסקסואלים, מקבל העניין מייד חתימה תקשורתית גדולה מאוד, פוליטיקאים בכירים ממהרים לבקר ולהזדהות, החקירה יעילה והענישה מחמירה מאוד – ובצדק כמובן.

כשביקרתי ב'בר נוער', לא ידעתי את כל זה. התיישבתי בין המארחים, והשתדלתי לענות במתינות לשאלות הנוכחים במקום, שבדר"כ היו עוינות מאוד. שנים אחדות קודם לכן פרסמתי בטורי הקבוע בעיתון 'מקור ראשון' מאמר שמתוכו בחר העורך משפט אחד ככותרת, כותרת שהקפיצה את אנשי ה"גאווה" – שם המאמר היה "אני הומופוב גאה". אינני הומופוב כלל, בין חברי הטובים יש כמה וכמה הסובלים מן הנטייה הזו (כולם מדווחים על סבל כזה או אחר, אין טעם להתכחש לכך), חלקם תומכים גלויים של פעילותי הפוליטית וגם תורמים לה. ואולם, במאמר טענתי שמטרת מצעדי הגאווה, הדגלים וכו' אינה הזכות "לצאת מהארון" – שכן, מטרה זו הושגה מזמן – אלא להיפך, המטרה היא לדחוק את עולם הערכים הישן אל הארון. לא התגוננות אנו חווים כאן, כפי שמבקשים ההומואים לצייר, אלא מתקפה. ההומואים כבני אדם הם אנשים ככל האנשים, חלקם מהמקסימים והמוכשרים שהכרתי ומגוחך לפחד מהם. ואולם במובן הזה, במובן של מתקפת התרבות או לייתר דיוק המתקפה על התרבות, שאנו חווים, יש ויש מקום לפחד ומכאן הכותרת של אותו מאמר. 

אחד מאותם חברים שהצטרף בהתלהבות לפעילותי הפוליטית, היה אדם רוסו – אינטלקטואל פורה בזכות עצמו – , שנפל קורבן ונפצע במתקפת הרוצח ישי שליסל על מצעד הגאווה בירושלים, מתקפה בה נרצחה שירה בנקי ז"ל.

"אני הומוסקסואל מוצהר" – הסביר אדם – "אך אני מתנגד נמרצות להפוך את נטייתי המינית לאג'נדה פוליטית". 

שנים חלפו וניתן בהחלט להצביע על התוצאות ההרסניות של תרבות הלהט"ב שהפכה לאג'נדה פוליטית עולמית, על החברה האנושית בכלל ועל החברה הישראלית בפרט. יש כנראה איזה יצר שרידות אנושי שהוביל לאורך ההיסטוריה את הדחייה מן הנושא, המוכרת היטב מכל התרבויות – חוש הישרדות ציביליזציוני – ולא רק דעות קדומות.

מקור ראשון, כ"ד באב התשס"ט, 14.8.09

למחרת הביקור בבר נוער, כשהבטתי בצילומי העיתונות מן האירוע, התגנב חשש לליבי כי הייתה זו טעות לבוא למקום. תמונה חזקה מאלף מילים ותמונתי בבר נוער לא הפגינה רק אמפתיה לסבל, אלא הזדהות עם אג'נדה שבאותם ימים טרם ירדתי לעומקה.

אמפתיה ואג'נדה

בבואנו לעסוק בנושא טשטוש הזהות המינית, עלינו להבין את המרחב שבתוכו הוא ממוקם. 

כפי שציינו בהקדמה, תרבות ה"גאווה" אינה עומדת בפני עצמה. מדובר בחיל מרכזי מתוך צבא בעל זרועות רבות המבצעות יחדיו מתקפה כוללת על התודעה והסדר החברתי הישן. כל הזרועות הללו נושאות תמיד בחיצוניותן ערכים חיוביים.

חיל הפמיניזם- מופיע תחת דגל שמירת זכויות האישה וכבודה,

חיל ההתחממות הגלובלית – שומר (כביכול) על כדור הארץ,

חיל ה"משפחה חדשה" –  מבקשת כביכול עוד מאותו מותג אהוב

חיל ה'שלום' – מי לא רוצה שלום?

חיל איכות הסביבה – וכי ניתן להתנגד?

חיל זכויות בעלי החיים – מקדם את מצוות צער בעלי חיים…

חיל הקורונה – דאגה לחיי אדם ובמיוחד לקשישים.

וכמובן חיל ה"גאווה", המוצג אף הוא כמלחמת בני אור בבני חושך, מלחמתם של המבקשים בסך הכל לחיות את חייהם ללא הפרעה. מה יכול להיות פשוט וצודק יותר מזה?

ואולם, כשבוחנים את התמונה הרחבה, מתברר עד מהרה כי הטיעון החיצוני למאבקן של כל אחת מן החטיבות הללו אינו המטרה אלא האמצעי.

לכל אחת מהחטיבות (החילות) הללו, יש מטרת עומק שהיא משרתת – מטרה שבדר"כ לא תוצהר במפורש – וכל מטרות העומק הללו שאת חלקן נפרט עכשיו, משרתות את מטרת העל הפרוגרסיבית שעליה נתעכב בהמשך.

נסקור תחילה כמה ממטרות העומק של 'חילות' הפרוגרס השונים. 

חטיבת הפמיניזם

אין נושא שמעורר אמפתיה והזדהות יותר משמירת זכויותיהן וכבודן של נשים – ובמידה רבה של צדק. התנועה הפמיניסטית השיגה הישגים חשובים בתחום, אך עד כיום, השוויון והכבוד כבר מזמן אינם מטרת הפמניזם כחלק מן האופנסיבה הפמיניסטית.

זכויותיהן וכבודן של הנשים נתחמים תמיד למקום שבו הם משרתים את האג'נדה (שכאמור בהמשך נרד לעומקה). מדוע ערבוב חדרי השירותים מכבד נשים? על איזו זכות בדיוק הוא שומר? כשאני נאלץ להשתמש בחדרי השירותים ה"מתקדמים" הללו, ולרחוץ את ידי לצד אישה שיצאה מן התא הסמוך – אני חש במבוכתה. נשים נפגעות מהאופנסיבה הפמניסטית יותר מן הגברים והדוגמה הזו היא הקלה שבהן. מדוע הארגונים הפמיניסטיים, לעולם לא יעסקו ברצינות בביגמיה הנפוצה בחברה הבדואית[1]https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/f2eb6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c/2_f2eb6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c_11_10187.pdf, לא יתלוננו על הטרדות מיניות מצד מפגינים ערבים כלפי מפגינות יהודיות המצטרפות אליהן[2]https://m.news1.co.il/Archive/003-D-52114-00.html, מדוע רצח על רקע כבוד המשפחה בחברה הערבית יקבל סיקור שולי בלבד. 

לעומת זאת, דחיפה חסרת הגיון של נשים אל התפקידים הגבריים ביותר – כולל תפקידי לחימה בסיירות המובחרות ביותר, הופכת למאבק "זכויות" חסר פשר ופשרות ושפע של חקיקה ל"שמירה" על נשים הפך את הגברים בישראל לחסרי אונים. 

"האם יש כיום יותר חקיקה להגנת נשים"? – שאלתי את ח"כ מיכל רוזין ממרצ, כשהגישה לקריאה ראשונה עוד אחת מאותן הצעות חוק,

"הרבה יותר", השיבה רוזין.

"והאם יש היום יותר אלימות כלפי נשים או פחות?" – הוספתי ושאלתי,

"יותר" – ענתה רוזין.

"אז אולי אתן עושות משהו לא נכון?…", 

שאלה זו כבר נותרה ללא מענה. הצעת החוק עברה כמובן…

תוצאת בולמוס החקקת הזו ל"הגנת" נשים, היא שאוכלוסיית הגברים הגרושים היא האוכלוסייה האובדנית ביותר בישראל[3]https://www.drove.com/campaign/5de763b88b61a20001e2290d?utm_medium=copy+link&skey=.10es אך כמובן שקרן נויבך לא תרחיב על כך את הדיבור. 

אם ביקשת להבין מהי מטרתה האמיתית של החטיבה הפמניסטית בתוך האופנסיבה הפרוגרסיבית, די אם תביט בתוצאה – שהיא ירידה של 40%(!) בנישואי צעירים חילוניים בישראל בתוך כעשור. חשוב לומר כי לא מדובר רק בנישואים ברבנות אלא גם בנישואים אזרחיים. גברים ישראליים חילוניים הפסיקו להקים משפחות. המדינה, החברה, הגברים והנשים, כולם נפגעים קשות

– בעיקר הנשים.

לפודקאסט המלא: לחץ כאן

זו המטרה האמיתית של חטיבת הפמיניזם של אופנסיבת הפרוגרס – לא זכויות הנשים אלא פירוק המשפחה,

והמטרה מושגת לעיננו באופן מרשים….

חטיבת ה"משפחה החדשה"

קשה מאוד לתקוף באופן ישיר את מוסד המשפחה. האהדה הטבעית אל מרחב הגידול האנושי הטבעי, הבית הנותן לאדם את זהותו ואת חירותו, את אהבת האם והגנת האב – מתקפה ישירה תיתקל מייד בהתנגדות גדולה מדי ובלתי רצויה. מירב מיכאלי הרחיקה לאוסטרליה בכדי לומר את הדברים בצורה המפורשת ביותר – "המשפחה הגרעינית כפי שאנו מכירים אותה… היא המקום הכי פחות בטוח עבור ילדים. זה (המשפחה הגרעינית / מוסד הנישואין) אחד הדברים שאנחנו צריכים להתחיל לפרק…"

מתוך המאמר 'המסע להשמדת המשפחה בישראל'

משהתפרסמו הדברים בארץ, הם עוררו סערה ומיכאלי טענה כי דבריה הוצאו מהקשרם.

ובכן, במקום לומר "אני נגד מוסד המשפחה" אמור מעתה – הכל זה "משפחה". כשכל דבר ניתן להגדרה כ"משפחה", אז שום דבר זה משפחה. כמו ב'פמניזם', המשמעות היא אותה משמעות והתוצאה אותה תוצאה. 

חטיבת ה"שלום"

החתירה לשלום עם רודנים מחרחרי מלחמות, מביאה בדר"כ לתוצאה הפוכה. הנוראה במלחמות, מלחמת העולם השנייה, פרצה בשל החתירה ל"שלום בימינו" – כפי שהכריז ראש הממשלה הבריטי צ'מברליין, כששב מטקס החתימה על הסכם מינכן. 

כולם רוצים שלום. האמנם? כשהתברר שהסכמי אוסלו לא הביאו שלום, אלא בדיוק את ההיפך – ואיש אינו מעלה על דעתו לסגת מהם, הודה אדריכל ההסכמים, ד"ר רון פונדק כי "הסכמי אוסלו לא נועדו להביא שלום, אלא לייצר ישראליזציה של המדינה, במקום ייהוד שלה".

מתברר, שלפחות במקרה הישראלי, החתירה לשלום, לא זו בלבד שאינה מקדמת אותו, אלא שהיא גם לא מבקשת שלום אלא הכרעה בשאלת הזהות הבלתי פתורה של החברה הישראלית – הכרעת הזהות הישראלית, את זו היהודית.

בראיון שערכתי עם גדעון לוי (וגם בפולמוסים קודמים עם אנשי שמאל בכירים) כשהצעתי, שלאחר אינספור כשלונות בדרכם לשלום הנכסף, יאפשרו את דרכי להשגת שלום אמת[4]מתוך מצע זהות, התכנית המדינית עמוד 173 יצא המרצע מהשק וחלקם אף הודו בפה מלא כי הם מעדיפים מלחמה על פני שלום שכזה. כלומר, לא שלום הוא מטרתה של 'חטיבת השלום', אלא עיצוב זהותה של מדינת ישראל כישראלית במקום יהודית (כלשונו של ד"ר פונדק). 

מקורות:
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Blitzaftermath.jpg
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%9B%D7%9F.jpg
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Flickr_-Government_Press_Office(GPO)_-_THE_NOBEL_PEACE_PRIZE_LAUREATES_FOR_1994_IN_OSLO..jpg
https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Autobus_v_Haif%C4%9B.jpg

חטיבות ההתחממות הגלובלית, איכות הסביבה והירוקים

לכאורה מדובר בחשש כנה לגורל כדור הארץ ואין ספק כי לחטיבות הללו מטרה ראויה ואף הישגים חשובים, אך אם כל העניין הוא השמירה היעילה ביותר על הכדור הכחלחל שלנו, אמורים היינו לקבל בזרועות פתוחות כל דיון מדעי ואינטלקטואלי אמיתי ולאפשר לו להתקיים באופן רציני ובתנאי שוויון, על מנת לרדת בכלים המדעיים לשורשה של תופעת ההתחממות. ואולם, מדענים בעלי שם המבקשים להציע סיבות אחרות להתחממות (כגון מחזוריות היסטורית, השפעת כתמי השמש וכו') מלבד פליטת גזי החממה, מוצאים את מאמריהם נמחקים מן המגזינים המדעיים היוקרתיים ביותר, את יוקרתם המקצועית נרמסת לעפר ואת הקריירה המדעית שלהם מושלכת לצד הדרך. 

תופעה דומה מתחוללת בשאר תחומי איכות הסביבה. אם ינסה מדען לטעון שמחזור בקבוק פלסטיק גורם לזיהום רב יותר (משום שהפעולה מחייבת השקעת אנרגיה גדולה יותר מייצורו של בקבוק חדש), או שאין ירוק ונקי יותר מאנרגיה גרעינית – ימצא עצמו אותו מדען הרחק מחוץ למרחב האקדמי אליו הוא שואף להשתייך.

 לא חקר האמת והחשש לעתיד הכדור, עומד בבסיס חטיבת הירוקים אלא ביטול חירות האדם במסגרת ריבונות הלאום ושיעבודה ליסודות על ריכוזיים שמעולם לא בחר בהם . מדובר בשליטה באמצעות פחד. העולם עומד על סף חורבנו, על המדינות לוותר על ריבונותן ועל כולם לציית לתכתיב העל לאומי הירוק בכדי לשרוד.

חטיבת 'צער בעלי חיים' 

שוב מדובר כמובן במטרה ראויה בהחלט, אך כפי שאמר הרב קוק: "יש מי שאוהב חיות ויש מי ששונא בני אדם…". כאשר מי שאוכל ביצה לארוחת בוקר, מוקע כקניבל של ילדי התרנגולת – מתברר שלא רחמנות יש כאן אלא השוואה שבין צלם האדם לבעלי החיים. בתקשורת מתואר הרג בעלי חיים (עניין חמור כשלעצמו) בכינוי "רצח", והשדרנים הבורים אינם מבחינים כלל בטימטום הגמור המשתמע מן השימוש בלשון הזו – כלומר במחיקת צלם האלוהים שבאדם. התופעה הולכת וזולגת אל תוככי בתי המשפט והדבר מפחיד במיוחד כשזוכרים כי אגודות צער בעלי חיים פרחו בגרמניה של שנות השלושים. כשצלם אלוקים נמוג ואין הבדל בין בני האדם לחיות – אז אפשר גם להיות חיות.

יותר משהרמיזה הברורה לשואת היהודים, שפרסומי אגודות זכויות בעלי החיים, מנסים להקביל באופן אומנותי בינה לבין ההתאכזרות לבעלי חיים – יותר משהיא מעוררת שאט נפש ובחילה, היא מלמדת על הלך נפש שאיבד לחלוטין את היכולת להבחין בצלם הא-לוהים שבאדם.

לא אהבת בעלי החיים מניעה את הזרוע הזו של הפרוגרס, אלא טשטוש ושיטוח הזהות האנושית. 

חטיבת הקורונה

כך מסביר הזמר אריק קלפטון את האג'נדה שגרמה לו להתחסן ועקב כך לאבד את יכולתו לנגן בגיטרה:

גם מדיניות ההתמודדות עם נגיף הקורונה, מתאפיינת בחסימת כל דיון מדעי פתוח בעודו באיבו. רובם המוחלט של הרופאים והמדענים חוששים לצאת בגלוי ולומר את דעתם. גם בתקשורת מקומם של המדענים הללו נפקד לחלוטין. מי שמביע דעה שונה, מעלה שאלות ומפריך מוסכמות הופך למשהו שבין "רוצח[5]https://twitter.com/attilus?ref_src=twsrc%5Etfw%7Ctwcamp%5Etweetembed%7Ctwterm%5E1366273137558630402%7Ctwgr%5E%7Ctwcon%5Es1_&ref_url=https%3A%2F%2Fisraeltomorrow.co.il%2FD794D7A4D797D793-D795D79ED7A9D795D79C%2F" לסתם הזוי שאין צורך להקשיב לו.

היכן כללי הביקורת המדעית? היכן הגישה הרפואית המטה אוזן לכלל הדעות וכלל הידוע – "ראשית אל תזיק". 

כשהקשר בין המדיניות שנקטו מדינות שונות, לבין התוצאות, הופך מקרי בלבד, כשמדינות שנקטו סגרים מחמירים ביותר, חוו לעיתים תוצאות קשות הרבה יותר ממדינות שהמשיכו בחייהן כמעט כרגיל[6]https://israeltomorrow.co.il/wp-content/uploads/2021/07/גרף-קורונה.jpeg התקבל מיוסף לברן, כשמדינות שחיסנו את רוב אוכלוסייתן חזרו לשגרה ושבו אל הסגרים בדיוק כמו מדינות שכמעט ולא התחסנו – והגרוע מכל, כשמתברר סופית שהחיסון אינו מונע הידבקות והדבקה, ועל אף תופעות הלוואי הקשות שנצפו לאחר קבלתו, מתעקשת המערכת להזריק את החומר הגנטי הניסיוני הזה לילדים שאינם נמצאים בשום סיכון מהקורונה – עולה וצפה התחושה שגם כאן, בקורונה, יש אג'נדה מאחורי הדברים, אג'נדה שאינה בריאות ואינה מדע.

כמו באג'נדה של חטיבת הירוקים, גם כאן מדובר ככל הנראה בשליטה באמצעות פחד.

העולם עומד על סף חורבנו – הפעם לא בשל גזי חממה אלא בשל וירוס נורא, ועל כולם לציית לתכתיבי הממשלות בכדי לשרוד.

והיכן ממוקמת חטיבת ה"גאווה" בתוך כל האופנסיבה הזו? אם לא שוויון זכויות מבקשים המצעדים, מה טיבו של כל הקמפיין העולמי הזה?

קודם שנסביר זאת עלינו להבין מה יסוד כל האופנסיבה הפרוגרסיבית, שתרבות הגאווה היא חלק מרכזי בה – אולי אפילו עמוד התווך שלה.

מה רוצה הפרוגרסיביות?

"אין חדש תחת השמש"[7]קהלת א' פסוק ט' לימדנו החכם באדם. ההיסטוריה האנושית סובבת סביב ציר קמאי הלוא הוא היחס שבין האדם לאל. האלילות הקדומה, הסיפור התנ"כי, הדתות הפגאניות והדתות המונותאיסטיות (בנותיה של היהדות) – וגם עידן הנאורות והכפירה, כולן נמצאות בדיאלקטיקה מתמדת ביחס שבין האדם לבוראו – בין אם הוא מאמין בו ובין אם הוא כופר בקיומו.

כבר בסיפור התנכ"י, בסוף פרשת 'נח' – פרשת הבריאה של החברה האנושית – מתואר האירוע הבא:

א וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים.  ב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.  ג וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.  ד וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ שֵׁם  פֶּן-נָפוּץ עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ[8]בראשית י"א.         

העולם מאוחד תחת הנהגתו של הרודן 'נימרוד'. הטכנולוגיה מתפתחת וחומרי הגלם כבר לא נלקטים מן הטבע, אלא מיוצרים אף הם על ידי האדם. הטכנולוגיה מסתירה את הבריאה ואת הבורא. האדם מתחיל לחשוב שהוא האלוהים וכל כל שנותר הוא לבנות מקדש לאלוהותו שלו ("עיר ומגדל וראשו בשמים" זהו תיאור מדויק של מקדש ה' בירושלים, ואולם במקדש ה' נאמר "ועשו לי מקדש" ואילו כאן נאמר "הבה נבנה לנו" – יחי ההבדל הקטן…).

מאז ועד היום מוסיף האדם לבקש את קרבת הא-לוהים מחד, ולהרחיקו ממנו – מאידך.

את כל המחלוקות הגדולות שחצו את האנושות, את כל הגישות הפילוסופיות, הכלכליות, הלאומיות – ניתן להבין כסובבות סביב ציר המלכת האל והמרידה בו.

כך קפיטליזם הוא הפועל היוצא של האמונה בבריאה המתמשכת ובשפע האינסופי- In god we trust

ואילו הקומוניזם, הוא הפועל היוצא של האתאיזם, של תפיסת האקראיות וסופיות המשאבים, המחייבת שוויון וחלוקה 'צודקת'.

הנאציזם – כל כולו פגאניות בגילגולה המחריד ביותר, מרידה באל האחד ובעשרת הדיברות שלו, כך הסביר היטלר ימ"ש את הצורך להרוג את כל היהודים:

מתוך המאמר 'ימי הזיכרון'

והיהדות – היא כמובן הקוטב הנגדי המוחלט של הופעת הפגאניות התהומית הזו וקודמותיה בעולמנו.

כל מחלוקת, מדינית, כלכלית או חברתית – ניתן להבין לעומקה כשהיא ממוקמת בתוך הציר הזה שבין האמונה באל לבין הכפירה בו.

ה'נימרודים' של כל הדורות, מבקשים תמיד "שפה אחת ודברים אחדים" – כך עוצב הפרלמנט האירופי על פי דגם מגדל בבל ותחת הסיסמה :

'אירופה – לשונות רבות אך רק קול אחד'

מגדל בבל לעומת בניין האיחוד האירופי

המרידה באל מובילה אל אחידות תחת משטר עולמי אחד של האדם – שבא בנעליו.

הנימרודים – כלומר הפרוגרסיבים בהופעותיהם השונות לאורך ההיסטוריה – מבקשים למחוק את כל הזהויות וכל המהויות המעידות על קיום האל. אין אמת אחת כי אין נקודת ייחוס טרנסנדנטלית (כי אין אלוהים) ולכן אין אמת כלל, אין מהות ואין זהות וממילא גם משמעות, אין טעם לחפש.

הכל 'כזה כאילו כזה'. אין אלוהים, האדם בא בנעליו, הוא נקודת הייחוס, הוא הממציא את זהותו ונראה מי שמעז לטעון אחרת… (בטפסים רשמיים תחת הכותרת 'מין':…. כבר מופיעות לעיתים למעלה מ 10 אפשרויות…

הפרוגרסיביות היא תנועת הכפירה של העידן הפוסט מודרני – יורשתו החוקית של הקומוניזם. 

המאחד את כל החטיבות של אופנסיבת הפרוגרס, הוא שכל אחת מהן תוקפת ומפוררת את אבני היסוד של הזהות האנושית – משפחתית – לאומית – ו/או מבקשת לייצר שלטון עולמי הדוחק את ריבונותן של מדינות הלאום ואת חירות האדם שבמסגרתן הוא משמר את זהותו.. 

הפמיניזם קנה לו אחיזה מהירה תחת המשטר הקומוניסטי והמתקפה על המשפחה הפכה ילדים שהלשינו על הוריהם, לגיבורי האומה.

כרזה פמיניסטית סובייטית

בסרטון: הצגת פסלו של פבליק מורוזוב שהסגיר את אביו למשטר

ברוסיה הסובייטית הושלכו לכלא הורים שילדיהם הלשינו עליהם כי "גנבו" תפוח אדמה "שיתופי"[9] מחצר ביתם, ובקנדה של ימינו, מושלכים לכלא הורים שילדיהם הלשינו עליהם כי אינם מוכנים לאפשר להם לעבור ניתוח לשינוי מין[9]https://rotter.net/forum/scoops1/688118.shtml.

בשני המקרים, הפכו הילדים הללו לגיבורי האומה, בשני המקרים המדינה קודמת ומחליפה את המשפחה. 

כל אבני היסוד של קונסטרוקצית הזהות האנושית המעידה על יוצר האדם – מותקפות כיום על ידי אופנסיבת הנימרוד המודרני – אופנסיבת הפרוגרס.

הזהות האנושית – מותקפת על ידי חטיבת "צער בעלי חיים".

 הזהות המינית – על ידי תרבות "הגאווה".

הזהות המשפחתית – על ידי הפמיניזם, הגאווה ומשפחה אחת.

הזהות הלאומית – על ידי תנועות השלום.

ולשלילת החירות הבאה מתוך הריבונות הלאומית, כבר ידאגו חטיבות הגלובליסטים לתצורותיהם השונות.

עכשיו, כשהבנו את ההקשר שבתוכו פועלת תרבות "הגאווה", ננסה להבינה קצת יותר.

תרבות הגאווה

הומוסקסואליות אינה מחלה.

"האם אתה בעד פונדקאות לזוג גברים?", שאלה אותי דפנה ליאל, כתבת פוליטית בערוץ 13.

האולם בהיכל התרבות בתל אביב, מלא היה מפה לפה, באירוע לראשי מפלגות, שאורגן על ידי ארגון "משפחה אחת".

לפני דיברו עמיר פרץ ויאיר לפיד ומשהוזמנתי לבמה חשתי כאילו עיני הקהל – רובו ככולו להט"ב, מנקבות בי ככברה.

"תהליך הפונדקאות בעייתי מאוד מבחינה מוסרית", עניתי, "הוא כולל שימוש בגופן של נשים – בדר"כ קשות יום, תמורת כסף, התחייבות שלהן לניתוק מן הוולד, כמו גם שאלות אתיות לא פשוטות באשר לזכויות הילד עצמו ועוד ועוד. לכן, אני חושב שהשימוש בתהליך צריך להיות מוגבל לצרכים רפואיים הכרחיים בלבד ולא למטרות אידיאולוגיות".

"בן הזוג שלי ואני לא יכולים מבחינה רפואית להביא ילדים", שאל בחור מן הקהל, "אתה לא חושב שמגיעה לנו פונדקאות?".

"אני לא חושב שהומוסקסואליות היא מחלה", עניתי.

דפנה מיהרה להעביר נושא.

הומוסקסואל הוא גבר ולסבית היא אישה

"אנחנו תקועים כאן עם תינוק קטן, כל הדרכים חסומות בגלל מפולות שלגים ובוץ, ואפילו מטרנה אין לנו!", זעקו בטלפון הלווייני ביומן הצהריים, זוג הומוסקסואלים שנתקעו במזרח לאחר הליך פונדקאות.

כשנשאלתי על כך בכנסת לא הצלחתי להתאפק והחזרתי שאלה: "למה הם לא מניקים אותו?".

הומוסקסואל ולסבית הם אנשים בריאים שיכולים להביא ילדים לעולם ולבחור אם ברצונם לגור יחדיו (למענו) או לא. לא תהיה שם תשוקה אבל בכל מקרה יהיו לילד אמא ואבא – וילד צריך גם אמא וגם אבא.

לצערנו, קרוב למחצית מילדי ישראל חיים ממילא במציאות עגומה שכזו בשל התערערות מוסד הנישואין ואחוז הגירושין הגבוה.  

ואולם תרבות הגאווה לא מבקשת פתרונות, בשורשה מבקשת היא מלחמה ביסודות הזהות המינית והמשפחתית כחלק מתוקפנות הפרוגרס כלפי היסודות הבונים את החברה האנושית. הרצון להמציא משפחה חדשה גובר על טובת הילד. תהליך הפונדקאות גוזל מהילד את אימו.

אין אלוהים ולכן אין מציאות ואין זהות מהותית. מעתה, כל אחד יכול לבחור את זהותו המינית, כל אחד מגדיר כאוות נפשו את זהותו המשפחתית, ואילו את המציאות (המעידה על קיום האל) שלפיה אין יצירת חיים ללא חיבור של גבר אמיתי ואישה אמיתית (כאלו שאלוהים המציא ולא כאלו שהמציאו את עצמם) את המציאות הזו נסתיר באמצעות תהליך שכל כולו נועד לייצר מצג שווא כאילו אין אימא בתהליך. לוקחים ביצית מאישה אחת, מפרים ב"זרעם" של האבות – שהם גם האימהות – והרי לנו ילד שנולד לשתי אימהות ולשני אבות ולמעשה אף לא לאחד מהם, וזהותו כחומר ביד הבורא החדש – הלוא היא המדינה, שהחליפה את א-לוהים בקביעת ההורות. 

הררי "מחקרים" יוכיחו מעתה שאין כל הבדל בין אימהות נשית ואמהות גברית – העיקר כמובן האהבה. נתון מובהק לפיו ילדים אלה הופכים ל"ילדי רשויות הרווחה" בסבירות כפולה מילדים נורמטיביים – יודחקו מן התודעה.

ואחרי כל זה – בדיוק כפי שרק אמא מסוגלת לתת את החלב הנדרש לגופו הקטן של התינוק, בדיוק כך, רק אמא מסוגלת לתת לו את היסודות האימהיים הנדרשים לנפשו.

ויזעקו מרה הזוגות החד מיניים – אנחנו הרי כל כך אוהבים את ילדינו, ומנגד כל כך הרבה הורים רגילים מזיקים לילדיהם ושאר טענות דמגוגיות שכאלה, ויחרפו ויגדפו וישרפו את כתביי ומבחינתם שיישרף גם כותבם עמהם – אבל זאת האמת. משפחה היא מהות טבעית העומדת בזכות עצמה. היא ניתנה מא-לוהים – "זכר ונקבה ברא אותם", לכן חתונה היא נישואין. היא נושאת את בני הזוג הנישאים אל על אל מהות חדשה. זוגיות לעומתה היא מהות הסכמית הנוצרת על ידי בני אדם. משפחה נושאת ערך, זוגיות – משהו מצומצם הרבה יותר.

בין גבר לגבר לא תיתכן חתונה אפשרית. רק זוגיות.

הנטיות השונות כעניין טבעי

הומוסקסואליות ונטיות חד מיניות אינן עניין חדש. עצם האיסור החמור על משכב זכר המופיע בתורה, מעיד על כך כי המשיכה הזו קיימת מקדמת דנא. ואולם נראה כי היא איננה מופיעה באופן שווה אצל כל בני האדם. כצופה מן הצד, נראה שקיים איזה מנעד בין מי שנולד באופן מובהק עם זהות מינית הפוכה ומוחצנת, ויש מי שבשלב בשלותו המינית בחר משום מה לצמוח יותר לכיוון הערוץ הזה. אם אכן כך הם פני הדברים, ובשלב מסוים של ההתבגרות המינית, מסוגל הנער להתפתח לשני הכיוונים, אך הוא בוחר בכיוון ההומוסקסואלי משום שהוא נגיש ומקובל – אזי תרבות הגאווה גרמה לאותו נער נזק בלתי הפיך לכל חייו, חיי סבל קשים מנשוא וסיכויי אובדנות מוגברים. כפי שהעיד אותו סא"ל בביתי – "הייתי מעדיף להיות 'סטרייט' אך אינני יכול".

את הנמשכים לבני מינם יש לקבל כשווים ושוות בחברה. מדובר בלקות טבעית שאין כל סיבה להתבייש בה, 

אך גם אין כל סיבה להתגאות בה.

אינני יודע אם טיפולים יכולים לעזור ואם כן למי. אני מניח שברוב גדול של המקרים – לא ניתן לשנות את המציאות הזו, אך מתקפות המצח על עצם הזכות לנסות את אותם טיפולים – גורמות לי לחשוב שאולי יש בהם ממש.

מה שברור הוא שאין להפלות את ההומואים, אין לפגוע בכבודם ושומה עלינו לעזור להם בכל דרך אפשרית שיחפצו. מדובר במצוקה איומה וככל אדם מגיעה להם כל האמפתיה והאהבה.

כבוד

ואולם יש לעמוד על המשמר מפני אופנסיבת הפרוגרס, שבדיוק בשער הרצון הטוב הזה ממהרת היא להכניס את הסוס הטרויאני שמקרבו פורצים לוחמי הפרוגרס במצעדים ודגלים – ממהרת להפוך את הנטייה לאג'נדה פוליטית. והמצעדים הללו הם אלימים מאוד.

כשם שאני מכבד את ההומוסקסואל, כך אני מצפה שיכבד גם הוא אותי.

ככל האנושות, גם ההומוסקסואל רוכב על כתפיה של ציוויליזציה שלא היתה מתקיימת אלמלא ידעה להקים משפחות ולהביא לעולם חיים, תרבות ,וילדים שיש להם אבא ואמא, צוויליזציה שיצרה משפחות – ועל גבן לאומיות ומדינה.

כשהעירייה מפרסמת תמונה של גבר נושק לגבר – היא פוגעת בערכים שבנו את החברה האנושית ובוודאי שאת זו היהודית. אבל בערכי הרוב מותר לפגוע – ואז לדרוש ממנו לשתוק. זוהי אלימות. זוהי האלימות הקשה ביותר, אלימות מתוחכמת, אלימות המסתתרת מאחורי 'סובלנות', 'אהבה' ו 'שלום'.

ובכן כשם שלעולם לא אפגע במכוון בהומואים, לא אכנה אותם בהמות או כל כינוי גנאי אחר ובוודאי שאגן עליהם מכל פגיעה פיזית, כך אני מצפה שגם הם לא יפגעו בי. אל תדחפו אותי ואת ערכיי לארון. 

כי דגל הגאווה הוא הדגל של פרוק הזהויות, והזהויות הללו הן הקונסטרוקציה שעליה, גם אתם בסופו של דבר עומדים.

סוף דבר

בשבוע שעבר נסעתי ברחוב אבן גבירול.

פקק תנועה ארוך השתרך שם בשל עבודות התשתית לרכבת הקלה.

מכל עמוד השתלשל דגל הגאווה – סוג של אונס של הרוב הדומם.

דגלי ישראל לא היו שם, דגלי הלאום הפכו לפרובוקציה.

לפתע קלטה עיני שלט נוסף שנכנס אל אותו 'פריים'.

היה זה שלט פרסום לרכבת.

'כאן יעבור הקו הירוק' – אמר השלט.

מיהרתי לצלם וסלחו לי על האיכות.

דגל פירוק הזהויות הנישא מעל כחלק מאופנסיבת הפרוגרס, מבשר לא רק את פירוק הזהות המינית והמשפחתית, אלא מזמין לבסוף גם את פירוק הזהות הלאומית – ומזמין את השלט שמתחתיו.

כאן – באבן גבירול – יעבור לבסוף הקו הירוק…

image_print
4.7 12 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
32 Comments
Newest
Oldest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
omri ailam
omri ailam
3 months ago

מאמר מבריק

נווה
נווה
3 months ago

מדהים ומרתק!
משה תעלה ותצליח.

יהונתן ברבי
יהונתן ברבי
3 months ago

מאמר כולל ומעניין.
הנמרודיות של התרבות שוללת זהות הנובעת מיסודות מציאותיים, עובדתיים. מנתקת את הגוף מהנפש. עד שנוצר זהות רק בדמיון של אדם שאינה תואמת את הגוף.

מי שיש לו זהות ממקור אלוהי, "הוא עצמו מפני שהוא עצמו", ולא שזהותו תלויה באיזה "אישור חברתי". הוא מוצא את האושר בתוכו פנימה. ואינו זקוק להכניס ערכים השוללים זהויות כלליות טבעיות. זהויות שאינם יצירת האדם אלא מבטאות המשכיות, להיותו חלק מזהות הקיימת קודם שנולד. זהות הגבר והאשה זהות המשפחה, זהות העם.

לעומת הנמרודים שמעדיפים זהות קיבוציות שהיא תוצאה של יחידים. ללא שום כלל. וכבר נודע במתמטיקה שהגדרה קבוצה ללא מהות כללית מביאה לפרדוכס מתמטי.

ישנו גועל טבעי הבא בהיפגשות מעשים אלו הקיימים גם בילד שבוחל ממיניות. מסיבה טבעית שמי שיש לו זהות ברורה עצמית בלתי תלויה. הרי בוחל מכל הכנסת גורם זר הנכנס לגופו.
הבוגר כבר מכיר שזהותו היא חלק מכלל המשפחה בו יש זכר ונקבה ומצד זה באה נטיה בריאה של הימשכות זה לזה.
אצל להטבים הדומה במין לא נחשב לגורם זר, כאילו אין להם זהות עצמית. הם אינם גברים או נשיים מספיק. וזו בעיה והתכחשות לגוף שלהם למציאות לעובודות.

יוסי
3 months ago

ההתעסקות האינסופית במעשיהם של קבוצה מסויימת.
הנטייה לצייר כל פעולה שהם עושים כלא לגיטימית או ככזו שמטרתה להתריס.
כל אלה הם בדיוק המאפיינים של שנאה.
כן אקח לדוגמא אנטישמיות, כי אני מניח שאתה יהודי ונימול (כי ככה עושים כולם).
בצורות שונות, בכל העולם, לרוב במסווה מדעי, פילוסופי ועוד יש אנשים שטוענים שישמכוונה יהודית להשתלט על העולם, יש עיוות מכוון של הטקסים היהודים המוצגים כאכזריים.
חגים יהודיים, כמו פורים למשל, מוצגים ככאלה שמלמדים יהודים שנכון לתקוף ולרצוח את שכניהם.
ועוד כהנה וכהנה אמירות שאני אישית נגעל לחזור עליהם.
האנשים הללו, טוענים בדיוק את אותן טענות שאתה טוען, מדברים על סתימת פיות בשם נאורות, תוקפים את ה"פרוגרסיביות".
תוקפים את הרצון של יהודים לאכול כשר ואפילו תוקפים את היהודים שמעוניינים לחיות כמו כולם בשוויון מלא.
ההבדל היחיד בינך לבינם הוא שאתה מדבר על להטבים והם על יהודים.
וההתייחסות לטיעונים שלך כאילו אנשים אחרים לא ראויים בדיוק לזכויות שוות לשלך (כמו להביא ילד עם בנזוג) זהות לאלה שדורשים לשלול זכויות מיהודים או כל מיעוט אחר.
הרבה פעמים אותם אנשים בסיטואציות שונות שוללים התנהגויות של כמה מיעוטים שונים.
לא לחינם אנטישמים רבים הם גם מיזוגנים והומופובים, אין הבדל, ואותם טיעונים יכולים לשמש בדיוק לכל קבוצה שהיא ("למה הם צריכים להסתובב עם ספרי התורה שלהם בחוץ ולעשות רעש?", מוכר?).
כל מי שמאמין בדמוקרטיה חייב לשלול דיבור שיש בו שלילה או הפיכת האחר לנחות יותר.
כל מי שיהודי, חייב לזכור תמיד ששואה באה משנאה לאחר (יהודי, צועני, הומו ועוד).
זו בדיוק הסיבה ששוללים אנשים כמוך כלא לגיטימים.
אתה לא מיעוט, זכויות בסיסיות שלך מובנות מאליהן גם לאלה שמתנגדים לך.
אתה כן הומופוב, פשוט אחד שמשתמש בטיעונים פסאודו מדעיים ובשפה "מכובדת".

נמרוד
נמרוד
3 months ago
Reply to  יוסי

לאור תגובתך אפשר להניח בבטחון רב את ( לפחות ) אחד מהשתיים – או שלא קראת לעומק את הנכתב, או שלא הבנת לעומק את הנאמר, וכנראה שהתשובה כאן היא גם וגם ( שזה בדר"כ מתרחש כאשר באים עם אג'נדה מוקדמת ועל סמך האג'נדה המוקדמת מגיעים למסקנות לגופה של אג'נדה מוקדמת ולא לגופו של עניין )

יהונתן ברבי
יהונתן ברבי
3 months ago
Reply to  יוסי

השנאה תמיד נובעת מאהבה. הן משלימות זו את זו. וכמו שאתה לא סובל את המאמר של משה משום אהבתך לדרך הפרוגרסיבים.

כך אדם שאוהב את חיים מתוך קבלה של המציאות. ולא מתוך התכחשות לה. שונא ערכים המבקשים לברוח מן המציאות לערכים מדומיינים.

את האנשים רוצים לקבל, אבל לא את הערכים שהם מייצגים. קבלת הערכים שלהם היא עצמה תמיכה בהתכחשות במציאות וביצירת בעיות נפשיות בחברה. נתינת לגיטימציה לפירוק משפחה ובכך ליצור חברה מפורקת בזהותה עד שאנו, אנשי החברה, נסבול ממנה.

מני
3 months ago

משה כדאי שתראה את זה, זה מסביר איך התנועות האלה הגיעו לחוזקה במערב.

‫ברק לנדאו‬‎
‫ברק לנדאו‬‎
3 months ago

מדוייק ומהנה

עידו וולפגור
עידו וולפגור
3 months ago

שמח שסוף סוף יש שיח!
מותר לדבר ,בלי דת הפולטיקלי קורקט(דת אלימה ביותר)
לא עם הכל אני מסכים אבל הגיע הזמן שמישהו לא יאמר את "הדבר המתאים" אלא את מה שהוא חושב באמת

משה Feiglin
3 months ago

לשם כך הוקם ישראל מחר.

Yuval
Yuval
3 months ago

סוףסוף מישהו שאומר שהומו ולסבית צריכים פשוט להביא ילד ביחד ולהפסיק את סחר העבדים והסחר בבני אדם כדי להצדיק את האידיאולוגיה שלהם.
כמו-כן צריך להוסיף לכך שכל רעיון הפונדקאות הוא עוד בריחה מסממן טבעי של הולדה טבעית על ידי שילוב של גבר ואישה.
ברגע שיוצרים ילד במעבדה עם מבחנה והוא מגיע כמו משלוח מעלי אקספרס כבר אין אלוהים ואין מחויבות. זה פשוט מאוד סחר בבני אדם.
חשוב ביותר לציין למה זה קורה ולמה הקודקודים בחברה הפרוגרסיבית מעוניינים לנתק את האנושות משיטת הולדה טבעית. – כך יש להם שליטה נוספת על המשפחה! הם אלו שבידיהם הפנקס ויחליטו מי יקבל ילד או ילדה, איך יקבל אותו ומאיזה מוצא ומין.
זה עוד דבר לשלוט. האובססיה שלהם לשליטה באנושות ובחירות האדם להתרבות.
ברגע שזוג להטב לא יכולים להביא ילדים לבד, זו עוד "שלילת חירות פאסיבית" מסויימת שהפרוגרסיבים מעוניינים בה.
לאחר שהמדינה תיכנס גם לעניין הרבייה של להטב היא תוכל באופן פרוגרסיבי לשלוט בענייני הרבייה של המשפחות הנורמליות. כאן הסכנה.

נמרוד
נמרוד
3 months ago

חותם על כל מילה ( וגם אהבתי את הצילום הסימלי ), ובמיוחד על תפיסת החטיבות או הזרועות של מהות תודעתית אחת, תמנון אחד ששולח את זרועותיו לכיוונים כביכול שונים ובעצם דומים או מקבילים …

.

אבל "בכל זאת" כמה הערות –

ראשית, יש לומר בצורה ברורה שמדובר בארגוני טרור לכל דבר, אכן במתקפה ואופנסיבה אבל לא "סתם" במתקפה אלא במתקפת טרור תודעתי שמשליט או מנסה להשליט את תפיסותיו על ה"אחרים" על ידי הפחדה, בעל פה או במעשה ובצורה ממשית ( בתכלס מדובר בתנועות להקמת מדינת הלכה – דתית – אולטרה פונדמנטליסטית לכל דבר… תנועות רגרסיביות שמתחזות להיותן פרוגרסיביות, כך שלקרוא לתנועות האלו פרוגרסיביות או ליברליות זה חלק מהשלטת התודעה ה"פרוגרסיבית" או ה"ליב-רעל-ית"… וזה נכון בקשר לכל הזרועות התמנוניות אבל בהקשר לתנועת ה"גאווה" ספציפית זה נכון באופן מיוחד, אם כי כמובן בצורה לא מודעת כיום )

.

שנית, יש גם להבין מהיכן מגיעים הדברים, מדוע כוונה "טובה" הופכת למעשה רע וכו, ויש לכך הקשר גם אל טבע הרצון בנפש ועוד, אבל כאן אפשר לראות זאת בצורה בה הרוע הוא אינו אלא טוב אשר ממוקם ומכוון בצורה לא נכונה ולא מתאימה אל מצבו הנוכחי והחיצוני של האדם ( בכל תקופה כמובן רוע המתאים אליה ), ובהיותו במקום ובזמן הלא נכונים – בצורה הלא תואמת את מצבו הנוכחי והמודרני של האדם השלם – מביא איתו בצורה "כמעט בלתי נמנעת" את הרוע, בעטיפה של "רצון טוב" וכו ( בלי להרחיב אבל הדברים האלו קשורים ומחוברים, בין השאר, אל טשטוש הגבול בין פנימי לחיצוני ועוד, אשר בולט מאוד בתפיסה המדעית – חיצונית – מודרנית, ובין השאר גם בתפיסת ה"מגפה" באשר לקורונה אשר קשורה הדוקות לטשטוש הזה, ולהעדר היכולת לראות את המציאות עד כדי עיוותה מהיסוד ומהבסיס, עד כדי הפיכתה ה"מושלמת" ותפיסתה בצורתה האשלייתית )

.

שלישית, המחלה כאן היא לא הסימפטומים, היא לא אם אדם תופס עצמו כך או אחרת, אלא היא המהות, התודעה, התודעה ה"חיצונית בלבד" המסתכלת או המנסה להסתכל על המציאות, על העולם והאדם וכו, בצורה חיצונית "בלבד", בצורה בלעדית ובלבדית כאילו האדם הוא "גוף בלבד" או העולם הוא "חומר בלבד"… זו המחלה של העידן הפוסט – מודרני, ו"כל השאר" הם זרועות של מהות מחלתית אחת, כמו צורות שונות של סרטן התוקף איברים שונים בגוף אך מהותו הסרטנית היא דומה ואחת, מבחינה מהותית ולא צורנית – חיצונית ( למשל, תודעת השמאל היא נגזרת של תודעה "חיצונית בלבד" זו, והחטיבות המצוינות כאן הן נגזרות של תודעת השמאל, כמו גזע עץ אשר לו ענפים רבים היצאו כולם מאותו גזע ומאותם שורשים )

.

נ.ב. מדבר בתור נמרוד המתמרד כנגד ה"נמרוד-ים" או ה"נמרוד-יות" שבצדק ציינת אותם כאן ( כתופעה ), כנגד המורדים במציאות עצמה ובמה שעומד מאחוריה ובעצם לפניה… נמרוד אותיות מודרן, יענו מורדים "אפילו" במודרניות עצמה, במציאות המודרנית ובמה שהיא באמת באה לבשר מעבר ל"כאן ועכשיו בלבד", מעבר לאותה פוסט – מודרניות, מעבר לאותה מודרניות "הפוכה" אם אפשר לקרוא לה כך… ( הייתי אומר שהאותיות "נמרוד" התבלבלו כמו במגדל בבל ומה שציינת בהקשר זה, אשר במילים שלי הייתי קורא לו פוסט – מודרניות אשר הופכת בפועל ולמעשה לטרום – קדמוניות )

נמרוד
נמרוד
3 months ago
Reply to  נמרוד

דרך אגב, בארצות הברית של היום זה מאוד בולט, הקשר בין תנועות הטרור התודעתי לבין תנועות הטרור הפיזי – ממשי ( כדוגמת אנטיפה, BLM וכו ), לא בבחינת קשר "מקרי" אלא בבחינת קשר סיבתי מובהק, בבחינת הנחת מצע של הטרור התודעתי שעל גביו יכול לפרוח הטרור הפיזי – ממשי, אבל הדבר הזה נכון – גם אם בצורות פחות בולטות – באשר לכל תנועות הטרור באשר הם, כאן או שם או בכלל

אורי
אורי
3 months ago

לעניות דעתי זהות צריכה לשים את המאבק בפרוגרסיביים ובמהנדסי התודעה בראש התורן שלה (בנוסף למאבק על ערך החירות).
בלי למצמץ ובלי להתכופף. יש בעם צמא לזה.

רק עם זהות ננצח את הפרוגרסיביות

לא יודע מתי בדיוק הזמן להוציא סטיקרים בסגנון הזה, אבל הנושא חייב להתחיל לחדור לתודעה של הציבור ולעבור שם תהליך. יש פה בשורה שאנו מעוניינים שתחדור ללב האוכלוסייה. אפשר ללמוד הרבה מהקמפיין (השקרי כמובן) על שוחד מרמה והפרת אמונים. אומנם התקציבים שלנו ושלהם שונים, ובכל זאת יש מה ללמוד

שרון בוזין
שרון בוזין
3 months ago

מילו ינאפולוס,הטרול המפורסם בעולם,בן 100 המשפיעים בשנת 2016,אינטלקט מזהיר נוצרי\יהודי,עתונאי סופר מוביל דעה הומו מוחצן לשעבר ונבל אולטימטיבי (היו זמנים שרק טיפוסים מסוגו אמרו את האמת) התגרש מבעלו ו"חזר בתשובה"מינית-זהותית טוען בלהט רב כי הומאיות היא לא דבר מולד וזו פרופוגנדה לטעון כך (חשבתי שזה מולד,אך אין לי ידע בנושא) – מצרף קישור לדבריו https://www.youtube.com/watch?v=eO5EPK1bU6o&ab_channel=MILO

Last edited 3 months ago by שרון בוזין
חרותניק
חרותניק
3 months ago

מאמר מעניין מאוד. מסביר המון דברים ומקשר בניהם בצורה נהדרת.
לא מזמן יצא לי לראות פוסט על הורה שמספר שהוא הסביר לבנו על סוגים שונים של משפחות. מישהו הגיב שם שלדעתו משפחה מורכבת מאבא ואמא כשהוא מדגיש עוד לפני זה שהוא מכבד ואוהב כל אדם באשר הוא ללא קשר לנטייתו המינית. כאב לי לראות שהוא זכה למתקפות רבות ושלל עלבונות אישיים בעקבות דעתו, בדיוק כפי שהצגת כאן. קרה לי גם באופן אישי שאנשים קרובים אליי בחרו להתרחק ממני בגלל דעותי השמרניות בנושא ודיי נפגעתי.
כיצד יכול להיות שאנשים נאורים אשר חרטו על דגלם את הסובלנות ואת קבלת האחר לא מסוגלים להכיל דעה אחרת שמוצגת באופן מכבד? הערכים האלה הם רק דרך לתקוף את הזהויות והם לא באמת מאמינים בהם?

משה Feiglin
3 months ago
Reply to  חרותניק

יכול להיות…

בן
בן
3 months ago

מאמר מצויין, יש לי רק הארה אחת:
בבקשה לא להשתמש בקטע של הנאום של היטלר.
מה שהם אומרים באנגלית זה לא מה שהוא אומר בנאום בגרמנית.

משה Feiglin
3 months ago
Reply to  בן

תרגם בבקשה

אבישי קולט
אבישי קולט
3 months ago
Reply to  בן

הנאום ממנו נלקח הקטע במאמר לא צולם, הוא תועד בספר שאסף נאומים בינם אלו שלא צולמו, עורכי הסרט ממנו לקוח הסרטון שמו את דברי הצורר על נאום אחר שלו לשם דרמטיזציה.

המקור ממה שמצאתי בספר
"Hitler Speaks". Book by Hermann Rauschning, p. 222, 1939.

Last edited 3 months ago by אבישי קולט
בן
בן
3 months ago

רק טענתי שזה קטע בעייתי כי מה שהוא אומר בנאום זה לא מה שאומרים באנגלית.

מצביע זהות שהיום גאה שזרק את הצבעתו לפח
מצביע זהות שהיום גאה שזרק את הצבעתו לפח
3 months ago

אני אנטישמי גאה.
אין לי שום דבר נגד אנשים שלצערם נולדו יהודים (יש מידה של סבל בלהיות יהודי), יש לי אפילו כמה מכרים כאלו. הבעיה שלי היא נגד ההשתלטות העולמית שלהם, על התקשורת והמדיה, הכסף, וכדומה. הטרור היהודי שמשתיק כל ביקורת כנגד התנועה היהודית הזו, הוא האלימות החמורה והגרועה ביותר.

אין לי בעיה עם יהודים כפרטים. שיהיו יהודים בביתם, אני יכול להכיל את זה, כפי שאני מכיל את קיומם של גזעים נחותים ומחלות נפש אחרות.
אך ברגע שתלכו ברחוב עם כיפה על הראש, תחצינו את היהדות שלכם ותכפו אותה על המרחב, הפכתם מסתם יהודים לכאלו שדוחפים את האג׳נדה היהודית הפרוגרסיבית והטרוריסטית. יהודים זה עוד סביר, יהדות זה כבר משהו שאני לא מוכן לו. תבחרו.

לחשוב שהערכתי אותך.
אתה סתם עוד סמוטריץ במסווה אינטלקטואלי,
איבדת אותי פייגלין.

משה Feiglin
3 months ago

והרווחתי אותי

משה שיכמן
משה שיכמן
3 months ago

אם הוא לפחות אומר דברים אינטלקטואלים לדברך אז לפחות תשיב עניינית ואינטלקטואלית ואל תשווה אנטישמיות להתנגדות למוחצנות מינית (למה כל העולם צריך לדעת על העדפותיך המיניות?)

עידו וולפגור
עידו וולפגור
3 months ago

בדיוק על זה פייגלין דיבר בהקדמה לפוסט , כיאה לאותם תנועות האופציה שיגיבו בצורה עניינית ו/או מדעית לא רלוונטית

יהודה זינר
יהודה זינר
3 months ago

נשמע שיש כאן הומו פגוע..
הקבלה בין יהדות להחצנת ההומוסקסואליות מוכיחה שאתה גם לא אינטלגנט מי יודע מה.
לך תישן על האף.

דוד
דוד
3 months ago

ראוי לתגובה:
לא דומה, כי אין "עם הומוסקסואלי". יש רק ניסיון אלים לייצר אותו ולמתג אותו כבעל מאפיינים אחידים, כדי להקנות לו את הסטנדרט הלאומי, המבטיח שהסתייגות ממנו תתפרש כפי איך שאתה מציג.
ואפילו אם כן.
התפללתי פעם בביכנ"ס בשווייץ והגבאי ביקש שלא לצאת החוצה עם תפילין וטלית כיוון שהמקומיים לא אוהבים את זה.
ואתה יודע מה? זכותם המלאה, ואני אפילו מבין אותם.

שרון בוזין
שרון בוזין
3 months ago

פוסט קשה,אך יש פה סתירה,התקשורת העולמית היא נגד"יהודים" ודוגמא לכך היא השחרת פניו של טראמפ(הוא בעד ירושלים ומכבד מאד את הנרטיב היהודי\נוצרי ובכלל איש מאמין באלוהים שכאמור העם היהודי מעיד על קיומו),דוגמא נוספת שסותרת את דבריך היא ההתיחסות של המדיה המיינסטרימית לישראל ככובשת ומכמדינת אפרטהייד ולכן הטענה הזו מעלה אצלי את הדיסוננס הזה,ובקשר ליהדות,אני לא בטוח מה זה אומר ומהי תרבות יהודית (אני חילוני)אני חושב שאין ממש דבר כזה וזה משהו שאמור להתגבש (אם נצליח לגשר על המחלוקות).

יאיר וסרצוג
יאיר וסרצוג
3 months ago

השאלה שמדאיגה אותי היא האם היום, כמו בשנות השלושים, אנחנו עומדים בפתחה של מלחמת עולם על הזהויות והאם נאלץ לשלם מחירים כאלה כבדים כדי לחזור לדרך הנכונה. מקווה מאוד שלא

לוי יצחק פירר
לוי יצחק פירר
3 months ago

אכן הזהות תהיה אחד הנושאים שעליה תתפתח מלחמת עולם בשלישית

מדוע חייבת המשטרה לעבור לאחריות ראשי הערים
          מדוע חייבת המשטרה לעבור לאחריות ראשי הערים איך קרה שמשטרת ישראל אפשרה לפוגרום לוד להימשך לילה לילה? מדוע שוטרים מותקפים ללא חשש?  כיצד ייתכן

סימן קריאה #24

20 שנה למתקפה על מגדלי התאומים – נחתמת כצפוי, התבוסה האמריקנית. ישראל יכולה להיות התשובה העולמית, או חלילה הבאה בתור.
20 שנה למתקפה על מגדלי התאומים –נחתמת כצפוי, התבוסה האמריקנית. ישראל יכולה להיות התשובה העולמית, או חלילה הבאה בתור. "…והם אכן יתפסו את הצרעות.

סימן קריאה #23

חירות היא מציאות לא טבעית, מציאות שדורשת שמירה ואיזון תמידיים, מפני גלישה במדרון השיעבוד. אם נדמת לך חירותך כמציאות יציבה שאין חשש לאובדנה – אם הפנית מבטך אל שגרת יומך האפורה והשארת ללא השגחה את כדור חייך היפים, בפסגת החירות, פסגה שנכבשה עבורך בדם וביזע של הדורות שקדמו לך – תמצא עצמך לפתע עמוק בבקעת השיעבוד – רק אז תבין מה איבדת, ובאיזו קלות ויתרת על היקר לך מכל.
    כיצד איבד העולם החופשי את חירותו מקומה הטבעי של החירות הוא בפסגת ההר. מקומו הטבעי של השיעבוד הוא בבקעה. חירות היא מציאות לא

סימן קריאה #22

על אבני הבניין החברתיות של המדינה היהודית – וכיצד הצליחו הכוחות המתנגדים לה, להפרידן זו מזו
על אבני הבניין החברתיות של המדינה היהודית –        וכיצד הצליחו הכוחות המתנגדים לה, להפרידן זו מזו. הקדמה הבחירות האחרונות משווקות כ'עוד בחירות'

סימן קריאה #21

כיצד איבד הרוב היהודי (המכונה ימין) את השלטון – ומה גורם לחלקים בציונות הדתית, לשתף פעולה עם התהליך
 כיצד איבד הרוב היהודי (המכונה ימין) את השלטון – ומה גורם       לחלקים בציונות הדתית, לשתף פעולה עם התהליך. בתאריך ד' בניסן תשע"ט (09.04.2019) הלכו

סימן קריאה #20