פרשת אמור - ישראל מחר
הכרזותעלינו באתר חדש! במידה ויש שאלות או תקלות מוזמנים ליצור איתנו קשרליצירת קשר
ה׳ בניסן ה׳תשפ״ד | 13/04/2024
פרשת השבוע

פרשת אמור

י״ח באייר ה׳תשפ״א (אפריל 30, 2021)

פרשת אמור
כב מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה:  כִּי אֲנִי ה', אֱ-לֹהֵיכֶם. (ויקרא. כ"ד)

בסיום הפרשה, מזהירה אותנו התורה לא להטות משפט – ‘כגר כאזרח’. הגר החלש, שבקושי מדבר את השפה, שאין לו קשרים ואפשר בקלות ‘למרוח’ אותו, זכאי בדיוק לאותו משפט ולאותו דין כמו האזרח המכובד והחזק. 

כשאין משפט אחד לכולם, אין משפט בכלל. כי כשהאזרחים מבינים שהמשפט אינו אלא המשך מתוחכם של הפוליטיקה, כשהאזרחים מבינים שהדין אינו נשען על צדק אלא על גחמותיהם של בני האדם  – הם מאבדים את האמון בבית המשפט ואינם מזדקקים עוד לדינו.

וכשאין דין אין מדינה.

בנאום הבכורה שלו, הביא השבוע ח”כ רוטמן דוגמה מובהקת לאותה רעה חולה. דין שונה לגמרי לחלקי אוכלוסיה שונים.

מי היה יכול לחלום, שקורא הדורות מראש, שניסח את הפסוק כך שניתן לקרוא אותו משני הכוונים, התכוון לדור שלנו.

לכאורה הרי ברור שלאזרח יש משפט, וכל שנדרש הוא להבטיח  שגם הגר יקבל אותו.

לכאורה צריך היה להיכתב – ‘משפט אחד יהיה לכם, לגר כמו לאזרח…

אבל לא כך נכתב אלא – ‘משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח’…

אל תביא את הגר לדרגת האזרח, יבוא יום, ותוקם מדינת ישראל, ובבתי המשפט שלה יוכלו אזרחים נאמנים רק לחלום לקבל את אותו הדין שמקבל הגר…

לא האזרח הוא אמת המידה שאליה יש לשאוף

גם לא הגר…

יש לנו אמת מידה אובייקטיבית – לכן חייב הפסוק להסתיים במילים

“…כִּי אֲנִי ה’, אֱ-לֹהֵיכֶם”.

בית משפט שאינו נשען על עוגן צדק שמחוץ לעולם, תמיד יחפש את מבחן האדם.

“מבחן האדם הנאור” (אהרון ברק)

“מבחן הסבירות”

“מבחן  בוזאגלו”

“מבחן התקינות הפוליטית”

“מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם, כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה” – אפשרי רק כאשר –  “כִּי אֲנִי ה’, אֱ-לֹהֵיכֶם”.

שתף את הפוסט:

2 תגובות

  • תורת נביא ה’ משה אדון הנביאים מחייבת את עם ישראל להכיל את חוקי תורת משה על הגרים (כמו שעשו החשמונאים באדומים )הכוונה בגר היא אנשים הגרים בארץ בעלי זהות אתנית שונה מעם ישראל, מכיוון ש”התורה” שמדינת ישראל מקיימת היא לא לקיים את תורת משה , אזי גם כך שופטים את הגר ומכאן באים לפלאי פלאות האלו
    ”  הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה”
    והנה בפרשה בא הציווי על אתר הארוע ”המקלל ” ”בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל ”
    ללמד שמשלא הוכל לתוך עם ישראל בא לריב עם בן ישראל ומשה הדרך קצרה ושווה לקלל את שם ה’ וממה התחיל כל חילול ה’ הזה ? , הרי מצוות הכללת הגרים באה כבר ביציאת מצרים
    שבת שלום

השאר תגובה