כיצד מאחדים את עם ישראל?
כ״ח באייר ה׳תשפ״ג (מאי 19, 2023)
א וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. ב אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ. (במדבר. ב.)
פרשת במדבר היא פרשה “משעממת”. כולה מפקדים ומספרים, מי עמד בראש כל שבט ומה היה מניין הגברים בשבטו.
פסוקים שלמים חוזרים על עצמם שוב ושוב כשכל שמשתנה בהם הוא השמות והמספרים. כמו דו”ח של רואה חשבון…
ואולם אל תוך הדווחים הללו “מתגנב עניין נוסף”.
מח וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. מט אַךְ אֶת-מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת-רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. נ וְאַתָּה הַפְקֵד אֶת-הַלְוִיִּם עַל-מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל-כֵּלָיו וְעַל כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת-הַמִּשְׁכָּן וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ. נא וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. נב וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל-מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל-דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם. נג וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא-יִהְיֶה קֶצֶף עַל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. (במדבר. א.)
מפקד האוכלוסין הזה מדלג על בני לוי, הם נמנים בנפרד תוך תיאור עבודתם ואחריותם למשכן.
התמונה המתקבלת היא של עם המחולק לשבטים נפרדים לחלוטין. לכל שבט, מוצא נפרד, מנהיג נפרד, דגל נפרד – כיצד מאחדים עם מחולק כל כך?
מה שמאחד את כל השבטים לכדי עם אחד מלוכד הוא המשכן שבמרכז המחנה. כשמקום השכינה ברור לכולם, מקומו של כל שבט ושבט בתוך המבנה הלאומי הגדול – ברור אף הוא.
לכולם ברור ששבט לוי אינו במניין השבטים. הוא ה”סיירת מטכ”ל” כפוף ישירות ל”פיקוד העליון”. וטוב להם בזה.
אם חיפשתם את הדרך לשוב ולאחד את עם ישראל בימינו, אם חיפשתם את המקום היחיד שסביבו ישובו ויהיו לעם, בפרשת במדבר תמצאוהו.
6 תגובות
ביום ראשון נזכה לצעוד בירושלים בירתה של מדינת ישראל, ונזכה בעז”ה לאחד אותה בשלמותה, ולאחד את עם ישראל סביב בית המקדש בהר הבית.
חזק וברוך משה!!
שבט לוי, למרות מעמדו המיוחד ותפקידו במקדש, לא קיבל נחלה בארץ. כלומר אין לו את המשאב הראשון ש”מקורבים” מנכסים לעצמם. למשל, כשיוסף הלאים את הקרקעות בשנות הרעב, רק לכהני מצרים נשארו קרקעות. בדיוק הפוך ממה שה’ ציווה את עם ישראל – לכל יהודי יש קרקע, חוץ מהלויים (ובתוכם הכהנים) שאין להם קרקע מחוץ לערים. הארגון של עם ישראל הוא מאת ה’, ולא כפי שמנסים לטעון מבקרי מקרא שהתורה נכתבה על ידי בעלי עניין – איפה מצאנו בעל עניין שמקנה לעצמו מצד אחד מתנות (מיסים – מעשרות ללויים ושאר מתנות לכהנים) אבל נותן לישראלים להחליט לאיזה כהן או לוי הם נותנים וגם משאיר את הכהנים הלויים ללא קרקע?
ירושלים העיר שחוברה לה יחדיו עיר שעושה את כל עם ישראל חברים
לחצתי בטעות על ציון 1 למאמר במקום 5 וזה לא נותן לי לשנות
גם לי לא
קטע ממאמר שאני מנסה לכתוב בתקופה האחרונה
—-
אז איך אפשר לאחד את העם? על ידי חלוקה! לשוויצרים יש את הקנטונים שלהם, לארה”ב יש את המדינות שלה, ולנו – לעם ישראל – יש את השבטים! הארץ תתחלק למספר שבטים (לאו דווקא 12), על פי מיקום גיאוגרפי ושיוך אתני/קהילתי מבחירה (כאזרח ניתן לעבור באופן חופשי בין נחלות השבטים השונות), שבידם אוטונומיה מלאה. המדינה (ממקום שלטונה בJerusalem DC) תחזיק בצבא, והתשתיות יהיו שייכות לה ויוחכרו או יושכרו לפי הצורך לשבטים השונים.
הפרדת תחומי החיים השונים מהמדינה (דת, רווחה, חינוך, בטחון פנים וכו’), וכן חלוקת הארץ לשבטים, תפתור הרבה בעיות ותתרום לאיחוד ולסינרגיה שבין אזרחיה (מובן שהשבטים השונים יהיו רשאים לאפשר חלוקה נוספת לתתי שבטים/קהילות ברמות אוטונומיה שונות):
*חירות* – שלא כמו במעבר בין מדינות, כאשר הארץ נחלקת לשבטים יש לי אפשרות לבחור לחיות בנחלת שבט אחר באם אינני מרוצה מהתנהלות השבט בו אני חי.
*השפעה* – יש לי פי מאה יותר השפעה על מדיניות השבט אליו אני משתייך כיוון שבמקום אחד מ10 מליון, אני אחד ממאות אלפים בודדים.
*הרמוניה* – שבטים שונים – מדיניות, חוקים ורגולציה שונים, המותאמים לאוכלוסיה החיה בנחלת כל שבט. הפרדה זו תנטרל סכסוכים ויריבויות שכן אני פחות מושפע מרצונות ואינטרסים של אנשים שאינם חולקים את תפיסת עולמי – התרבותית, העדתית, הדתית, הכלכלית, הסוציאלית וכן הלאה.