פרשת בשלח תשפ”ג

וַיֻּגַּד֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם כִּ֥י בָרַ֖ח הָעָ֑ם וַיֵּֽ֠הָפֵ֠ךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַֽעֲבָדָיו֙ אֶל-הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה-זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי-שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵ֖ל מֵֽעָבְדֵֽנוּ: {ו} וַיֶּאְסֹ֖ר אֶת-רִכְבּ֑וֹ וְאֶת-עַמּ֖וֹ לָקַ֥ח עִמּֽוֹ: {ז} וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ-מֵא֥וֹת רֶ֨כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָֽׁלִשִׁ֖ם עַל-כֻּלּֽוֹ: {ח} וַיְחַזֵּק ה’ אֶת-לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַֽחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹֽצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה: {ט} שני וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל-הַיָּ֔ם כָּל-סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָֽרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל-פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן: {י} וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת-עֵֽינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם | נֹסֵ֣עַ אַֽחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל-ה’: {יא} וַיֹּֽאמְרוּ֘ אֶל-מֹשֶׁה֒ הֲמִבְּלִ֤י אֵין-קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה-זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהֽוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם: (בשלח, שמות י”ד)

600 עגלות מלחמה עם 3 לוחמים זה אומר 1800 לוחמים מצרים, שאחד מהם הוא הרכב, כלומר כ 1200 לוחמים אפקטיביים.

העבריים היוצאים ממצריים מנו לפחות 2 מליון, לפחות כ 600,000 מהם מסוגלים להילחם (בלי גיוס נשים…).

מה הולך פה?

הכל הולך אחרי הראש. העוצמה הפיסית היא עניין תודעתי.

כשאתה אריה בתודעת עבדות, אריה שחושב שהוא ארנבת,
אז האריות (המצרים) יביטו במיליוני העברים ויראו ארנבות בורחות מהכלוב וירדפו אחריהן..

ולהיפך

כשיהונתן ונערו (לדוגמה) מכריעים לבדם את צבא הפרשים הפלישתי העצום במכמש,

כלומר כשאתה ארנבת שחושבת שהיא אריה,

אז אתה באמת אריה וצבא עצום בורח מפניך.

זה הרבה פחות הפיסיקה, והרבה יותר המטה פיסיקה, שמכריכה או מפסידה מלחמות – והדוגמאות רבות.

ישראל וצבאה חזקים היום יותר מאשר אי פעם בעבר.
ואולם אנו אריה שאבד לו הצדק ולכן חושב שהוא ארנבת.

עוד מעט ונזעק אל א-לוהינו, והים יקרע, ומימין ומשמאל יעמדו מי המחלוקת המאיימת לכלותינו, ואנו נצעד בטוחות על קרקע יציבה אל גאולתנו.

עוד מעט ונאמר שירה.